לפני כמה שנים כשרק התחלתי לכתוב את הבלוג (כלומר לא את הבלוג הזה ספציפית אלא את גרסתו הישנה בתפוז), היה ברור לי שאחד הנושאים הראשונים שאכתוב עליהם הוא השימוש בחלב עיזים לא מפוסטר כטיפול למחלת הפה והגפיים/ אפטות בפה. עבר מעט זמן והיה נראה לי שהצורך בפוסט שכזה התפוגג. בפורומי הורים, כשעלה הנושא, מיד הורים אחרים הזהירו נגד הסכנות בחלב בלתי מפוסטר ונראה שהמודעות לסיכון גדלה. תאורטית הייתי אמורה לשמוח אבל הסיבה למודעות היתה להבנתי מקרה של ילד ירושלמי בן 3 ששתה חלב בלתי מפוסטר ואושפז במצב קשה, שזכה ליחסית הרבה פרסום.  עבר זמן מה ונראה (לפחות לי) שהטרנד חזר, שוב יש המלצות חמות בפורמי הורים למינהם על חלב עיזים לא מפוסטר וקריאות נואשות של "דרושה עז", כך שנראה שהפוסט הזה צריך להכתב בכל זאת.

התקשתי למצוא את המקור לשימוש בחלב עיזים לטיפול באפטות או במחלת הפה והגפיים. בהתחלה חשבתי שאולי זה נובע מהבלבול הנפוץ בן מחלת הפה והגפיים בבני אדם ומחלת הפה והטלפיים שהיא מחלת בקר וצאן .יתכן וזה הוביל לרעיון המוטעה שבעקבות כך יהיו איזה שהם נוגדנים למחלה בחלב, אך נראה שלא בכך מדובר. בנוסף לפחות לפי החיפוש שלי נראה שהשימוש בחלב עיזים כטיפול הוא נפוץ בעיקר בישראל ולא במקומות אחרים בעולם. יתכן וזה מוסבר על ידי כך שהשימוש במוצרים זמינים מן החי היה נפוץ היסטורית באזור הלבנט ובינהם גם השימוש בחלב עיזים. חלב עיזים מוזכר גם במקורות יהודיים, כמו בתלמוד, כתרופה לשיעול ויתכן שמכך התפתח השימוש המודרני בארץ.

בהיות תופעת שימוש בחלב עיזים לטיפול בפצעים בפה מוגבלת מבחינת היקף גם קשה היה למצוא מקורות שבדקו את יעילותו. לא הצלחתי למצוא ולו מאמר מחקרי אחד שמראה איזשהו יתרון או יכולת ריפוי של חלב עיזים בפצעים או במחלת הפה והגפיים. מה שכן, מסתובבות באינטרנט כתבות שנכתבו על ידי ד"ר אורית הדר, רופאת ילדים שנראה שערכה מחקר בעניין. מסתבר שהיא הציגה תוצאות ראשוניות של המחקר שלה בארץ לפני כמה שנים  וכתבה על כך גם במקומות שונים באינטרנט. הכתבות האלו לא התפרסמו (עדיין?) כמחקר, לא עברו ביקורת עמיתים וקשה להתיחס אליהן במתכונתן הנוכחית. מה שכן, לפיהן היא מציעה שיתכן יתרון מסויים במתן חלב עיזים מפוסטר לילדים שחולים במחלת חום עם פצעים בפה. היתרון משמעותי מבחינה סטטיסטית רק בדיווחי ההורים לגבי הרגשת ילדהם והזדקקותם לתרופה ולא בקטגוריות אחרות כמו הממצאים שנמצאו בבדיקת רופא. יש גם לציין שהמדגם היה קטן וגם לא ממש מוצע מנגנון הגיוני לפעולת חלב העיזים. לקטופרין בחלב מוצע כמנגנון אפשרי אבל הוא אינו ייחודי לחלב עיזים ונמצא גם באופן טבעי ברוק. כך שקשה להסיק שיש איזו שהיא תועלת ישירה בחלב עיזים, אך במקרה והוא קיים, הוא כנראה קיים גם בחלב מפוסטר. כך שנתינת חלב מפוסטר (ואולי לא בהכרח חלב עיזים) יכול להיות בבחינת אם לא יועיל לא יזיק, בפרט שהערכים התזונתיים והנוזלים בחלב יכולים להיות נפלאים לילד שמתקשה באכילה ושתיה.

אז מה כן יכול להזיק? כן, ניחשתם, חלב בלתי מפוסטר. בגלל שקדחת מלטה יחסית נפוצה כיום בישראל היא מוזכרת רבות בארץ בהקשר של חלב בלתי מפוסטר (והיא גם זו שפגעה בילד הירושלמי המוזכר מעלה כמו גם בעוד ילדים שזכו לפחות כיסוי תקשורתי). היא יכולה לגרום לחום ממושך (שבועות עד חודשים)  וכאבי שרירים ומפרקים, היא גם יכולה להסתבך לדלקות פרקים, דלקת בקרום הלב, בעיות נירולוגיות ועוד. ספקי חלב עיזים לא מפוסטר פעמים רבות משכנעים את הצרכנים שהחלב שלהם בטוח כי העיזים שלהם קבלו חיסונים (לקדחת מלטה/ברוצלוזיס), נמצאים בפיקוח וטרינרי או עברו בשלב מסויים בשנים האחרונות בדיקת דם. הם מציגים את כל הצעדים האלו כאילו מדובר במשהו מיוחד אשר מבטיח את בטיחות החלב שלהם בעוד שמדובר בפיקוח סטנדרטי שכל משק צאן/בקר צריך לעמוד בו ואינו מבטיח את בטיחות החלב הלא מפוסטר שלהם. גם אם העדר מחוסן עדיין יש אפשרות של זיהום החלב ממקורות סביבתיים. בנוסף, נקודה שהרבה שוכחים היא שקדחת מלטה היא רק אחת ממחלות רבות שיכולות להיות מועברות על ידי חלב לא מפוסטר. מחלות נוספות שיכולים להיגרם ונגרמות מחלב בלתי מפוסטר הן זיהומים שונים של חיידקי אי-קולי, ליסטריה, סלמונלה, קמפילובקטר ועוד. ליתר דיוק, במדינות בהן קדחת מלטה אינה נפוצה כמו ארה"ב, החלב הבלתי מפוסטר אחראי למאות מקרי מחלה של צרכני חלב לא מפוסטר בשנה (שזה מספר גדול בהתחשב במיעוט צרכני החלב הבלתי מפוסטר מכלל האוכלוסיה). כך שספקי החלב הלא מפוסטר שמתהדרים בחיסונים או בדיקות דם יוצרים מצג שווא של בטיחות, לא רק שהחיסון לא מגן באופן מלא נגד הדבקות בקדחת מלטה, יש עוד שלל סוגים של מחלות  נפוצות יחסית שיכולות להיות מועברות דרך החלב שמהם הם מתעלמים לחלוטין, העיקר ליצור אשליה שהחלב שלהם מפוקח או בטוח.

חלק מספקי החלב הבלתי מפוסטר גם אוהבים להתפאר בניקיון ובתחזוקת העדר (אפילו ראיתי כאלו שהגדילו לאמר מתוך בורות או עזות מצח ולהצהיר שסביבת הגידול שלהם סטרילית) כדי להרגיע קונים פוטנציאלים מהסכנה בהעברת מחלות. זה נכון שסביבה נקיה יכולה אולי להוריד במעט את סכנת ההדבקה בחלק מהחיידקים אבל היא ממש לא מבטיחה זאת. דוגמה טובה היא מחלבה לממכר חלב לא מפוסטר גדולה, מסודרת ומפוקחת בקליפורניה שגם התפארה בהיגיינת העדר והמבנים שלה. ב-2006 ילד בן 7 נפגע קשות משתיית החלב הבלתי מפוסטר שלה. בעקבות כך הוא בילה חודשיים בבית החולים וכליותיו נפגעו. ההורים תבעו את המחלבה ששילמה להם פיצויים. זה לא המקרה היחיד של התפרצות מחלה בעקבות שתיית חלב לא מפוסטר מהמחלבה הזו, רק המפורסם ביותר.

פגיעות מחלב לא מפוסטר אינן נדירות. רוצים קצת סטיסטיקות? בן השנים 1993-2006 היו בארה"ב 121 התפרצויות מחלה שכללו 4,413 חולים ו-3 מקרי מוות שמקורם בחלב (שמקורו ידוע, מקרה אחד של התפרצות לא היה ידוע סטטוס הפסטור של החלב). רוב ההתפרצויות האלו מקורם היה בחלב לא מפוסטר, שזה משמעותי מאוד בהתחשב בכך שחלב לא מפוסטר מהווה בערך אחוז אחד מכלל החלב הנמכר בארה"ב. היות החלב לא מפוסטר גם השפיע על חומרת המחלה והביא להרבה יותר אישפוזים. חשוב גם לציין לעניינינו ש-60% מהחולים היו ילדים וצעירים מתחת לגיל 20. כך שניתן לקבוע על סמך נתונים אלו ורבים אחרים, שחלב לא מפוסטר הוא מסוכן, מביא לתחלואה ולמוות בצורה בלתי פורפוציונלית למיעוט הצריכה שלו והוא מסוכן אף יותר לילדים. זה מה שהביא את איחוד רופאי הילדים האמריקאי לכתוב חוות דעת נגד הצריכה של חלב זה ונגד נתינתו לילדים. ארגונים מקצועיים רבים אחרים כמו ארגון הוטרינרים האמריקאי, ה-CDC וכמובן גם משרד הבריאות ומשרד החקלאות הישראלי הפיצו חוות דעת מקצועיות דומות ומדינת ישראל (כמו גם רוב מדינות ארה"ב) אוסרת על שיווק חלב בלתי מפוסטר בגלל הסכנות שבו.

כך שלסיכום, לא ממש ברור המקור לשימוש בחלב עיזים במקרים של פצעים בפה אך יתכן ומדובר בנוהג מקומי עתיק שניסה לעשות שימוש בחומרים זמינים לצרכי ריפוי. אין הוכחה מחקרית לתכונות שמיחסים לחלב עיזים בריפוי פצעים בפה אך קיימת סבירות מסויימת שחלב מפוסטר יכול לעזור ובכל מקרה כנראה לא יזיק אם אתם חפצים בכך. מאידך נתינת חלב לא מפוסטר לילד החולה שלכם יכולה לגרום לו לחלות יותר ומסכנת אותו. פיסטור, שהוא חימום החלב לטמפרטורה גבוהה לכמה דקות וקירור מהיר, נועד בדיוק למטרה זו, להגן על הילד שלכם ועליכם (ואינה משנה מהותית את הרכב החלב או את ערכיו התזונתיים). הבטחות שונות ומשונות של מוכרי חלב בלתי מפוסטר בנוגע לבטיחות אינן מבוססות על עובדות וכוללות דיסאינפורמציה מסוכנת. לא שווה לסכן את הילד שלכם במשהו שהוכח בבטחון כבעל יכולת להזיק עבור משהו שלא הוכח כיעיל, נכון?

מקורות ולקריאה נוספת:
(הערה: אני עדיין מפענחת את עניין הרפרנסים בבלוג, כרגע אתרים ומקורות עם לינק נגיש מוגשים כלינק בתוך הטקסט בעוד שמאמרים ואתרים מעניינים נרשמים פה)

אתר ה- CDC הכולל הרבה אינפורמציה יעילה בנושא חלב לא מפוסטר וסכנותיו- http://www.cdc.gov/foodsafety/rawmilk/raw-milk-index.html

אתר הכולל הפניות למאמרים כמו גם סיפורים אישיים בנוגע לסכנות חלב בלתי מפוסטר- http://www.realrawmilkfacts.com/

• COMMITTEE ON INFECTIOUS DISEASES, COMMITTEE ON NUTRITION. (2014). Consumption of Raw or Unpasteurized Milk and Milk Products by Pregnant Women and Children. Pediatrics, 133(1), 175–179. doi:10.1542/peds.2013-3502
• Jay-Russell, M. T. (2010). Raw (unpasteurized) milk: are health-conscious consumers making an unhealthy choice? Clinical Infectious Diseases : an Official Publication of the Infectious Diseases Society of America, 51(12), 1418–1419. doi:10.1086/657305
• Langer, A. J., Ayers, T., Grass, J., Lynch, M., Angulo, F. J., & Mahon, B. E. (2012). Nonpasteurized Dairy Products, Disease Outbreaks, and State Laws—United States, 1993–2006. Emerging Infectious Diseases, 18(3), 385–391. doi:10.3201/eid1803.111370
• Lejeune, J. T., & Rajala-Schultz, P. J. (2009). Food safety: unpasteurized milk: a continued public health threat. Clinical Infectious Diseases : an Official Publication of the Infectious Diseases Society of America, 48(1), 93–100. doi:10.1086/595007
• Lev, E. (2003). Traditional healing with animals (zootherapy): medieval to present-day Levantine practice. Journal of Ethnopharmacology, 85(1), 107–118.
• Lev, E. (2006). Healing with animals in the Levant from the 10th to the 18th century. Journal of Ethnobiology and Ethnomedicine, 2(1), 11. doi:10.1186/1746-4269-2-11
• Oliver, S. P., Boor, K. J., Murphy, S. C., & Murinda, S. E. (2009). Food safety hazards associated with consumption of raw milk. Foodborne Pathogens and Disease, 6(7), 793–806. doi:10.1089/fpd.2009.0302