baby-21167_1280

זה בסדר, את מעבירה לו נוגדנים

אני נתקלת במשפטים בסגנון הכותרת פעמים רבות בפורומים שונים באינטרנט. בדרך כלל מדובר באם צעירה שהתינוק שלה בן כמה ימים או שבועות והיא חלתה בפעם הראשונה מאז שנולד. האם מניקה ונמצאת מן הסתם בקרבה גדולה לתינוק והיא חוששת להדביק אותו. מנסיון שלי התשובה שהיא תקבל כמעט כל פעם שתעלה את החששות שלה בקבוצת הורים/אמהות/מניקות כלשהי היא משהו בסגנון "אל תדאגי, את מניקה, את מעבירה לו נוגדנים ואת לא יכולה להדביק אותו". הדעה הזו כל כך נפוצה שהיא נשמעת פעמים רבות גם מאנשי מקצוע שונים. אבל האם היא נכונה? התשובה הקצרה היא שזו אמירה מאוד לא מדוייקת, אמהות מניקות אכן יכולות להדביק תינוקות יונקים וצריכים להזהר על מנת לא לעשות זאת. ברוב המקרים יספיקו כנראה אמצעי זהירות סטנדרטים כמו שטיפת ידיים מרובה, כיסוי הפה והאף בזמן שיעול או עיטוש וכדומה.

אז למה הבלבול? להבנתי הוא נעוץ בעיקר בהבדלים בין תפקיד חלב אם ביונקים שונים וסוג ההגנה החיסונית שהוא מספק. יש שינויים מהותיים בין ריכוז נוגדנים ומנגנונים העברה שלהם בחלב אם בין בע"ח שונים ואם בינהם לבני אדם. זה נכון לגבי חיות מודל מקובלות כמו עכברים וחולדות וכן  לגבי בע"ח נפוצים מבחינה חקלאית, כאשר תפקיד הקולסטרום (חלב האם הראשוני לאחר הלידה) בפרות למשל שונה מהותית מאשר זה בבני אדם.

להמשיך לקרוא

12082238_10206630842523121_1725383396_o

כינים?!!!?

היות וכינים נפוצות בגני ילדים ובתי ספר אני חושבת שזה פוסט שראוי לחגוג איתו את תחילת שנת הלימודים והטפילים המתלווים אליה. לפיכך, הקרבתי את קרקפתי וכתבתי עבורכם את הרשומה הזו למרות הגירוד שתקף אותי רק מלקרוא מאמרים בנושא. הפסקה הראשונה תכלול תיאורים ואינפורמציה על כינים באופן כללי, מחזור החיים וכו'. אתם מוזמנים לדלג אם מגעיל אותכם (למרות שלדעתי זה מידע שימושי) ולעבור לפסקאות על טיפול וסילוק. להמשיך לקרוא

human-725651_1280

תקריאו לו ספר

טוב, זה לא איזה מיתוס שזקוק להפרכה הפעם, אני באמת מתכוונת לכותרת, להקריא ספרים לילדים זה רעיון מעולה. כבי, אתם אומרים לי (כן, אני שומעת אותכם, זה לא רק קולות בראש שלי), בוודאי שאנחנו מקריאים לילדים שלנו ספרים, את לא צריכה להגיד לנו את זה. יתכן אבל שכן כדאי להזכיר. סקר בארה"ב מראה שגם במשפחות יחסית אמידות (מרוויחים 400% מסף קו העוני) רק 60% מהמשפחות מקריאות ספר מידי יום לילדיהן אשר מתחת לגיל חמש.  בנוסף, אם אתם מקריאים לילדים שלכם בקביעות ספרים הרשומה הזו תגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם, משתלם לא? להמשיך לקרוא

adorable-21998_1280

אתם עושים אימון שינה!??!

ברשומה הזו לא יהיו טיפים על איך להרדים תנוקות או אימון שינה. אני פחות או יותר הבן אדם האחרון בעולם שיכול להגיד לאחרים איך לעזור לילדים שלהם להירדם או לישון לילה שלם כי זה משהו שלא ממש פענחתי. יש לי ילד בן ארבע שעדיין מגיע למיטה שלנו בלילה. אני אפילו לא אגיד לכם איזו שיטת הרדמה עדיפה (מאכזב, הא?). אני פשוט אתייחס לטענות שעולות בנוגע לשיטות הרדמה שונות ונבדוק אם יש להם ביסוס מחקרי

אם תשאלו בקבוצת הורים לגבי אימון שינה יש לשער שתתקלו בדיעות מגוונות (אלא אם זו אחת מהקבוצות שחרטו על דגלן "אנחנו לא מאמינות באימוני שינה") ורבות מהדעות האלו יוצגו בצורה החלטית או אומציונלית מאוד. הדעות הקיצוניות מצד המצדדים באימוני שינה יטענו פעמים רבות שבלעדיהם הילד לעולם לא ילמד לישון כראוי  וזה יפגע  בבריאותו. המתנגדים טוענים בתוקף שזה יגרום לו נזק פסיכולוגי ארוך טווח. תוסיפו לזה ספרים בנושאי שנת תינוקות שמנסים למכור לכם שרק הם פענחו את השיטה וכל דרך אחרת מסוכנת וזה יוצר אי וודאות ותחושת לחץ על הורים ללא קשר לשיטה בה הם בוחרים. לכן נבדוק האם יש אמת בטענות השונות לגבי נזקי אימון שינה (או המנעות מהם) ומה בדיוק אומר המחקר בעניין? להמשיך לקרוא

billy-goat-793870_1280

דרושה עז

לפני כמה שנים כשרק התחלתי לכתוב את הבלוג (כלומר לא את הבלוג הזה ספציפית אלא את גרסתו הישנה בתפוז), היה ברור לי שאחד הנושאים הראשונים שאכתוב עליהם הוא השימוש בחלב עיזים לא מפוסטר כטיפול למחלת הפה והגפיים/ אפטות בפה. עבר מעט זמן והיה נראה לי שהצורך בפוסט שכזה התפוגג. בפורומי הורים, כשעלה הנושא, מיד הורים אחרים הזהירו נגד הסכנות בחלב בלתי מפוסטר ונראה שהמודעות לסיכון גדלה. תאורטית הייתי אמורה לשמוח אבל הסיבה למודעות היתה להבנתי מקרה של ילד ירושלמי בן 3 ששתה חלב בלתי מפוסטר ואושפז במצב קשה, שזכה ליחסית הרבה פרסום.  עבר זמן מה ונראה (לפחות לי) שהטרנד חזר, שוב יש המלצות חמות בפורמי הורים למינהם על חלב עיזים לא מפוסטר וקריאות נואשות של "דרושה עז", כך שנראה שהפוסט הזה צריך להכתב בכל זאת.

התקשתי למצוא את המקור לשימוש בחלב עיזים לטיפול באפטות או במחלת הפה והגפיים. בהתחלה חשבתי שאולי זה נובע מהבלבול הנפוץ בן מחלת הפה והגפיים בבני אדם ומחלת הפה והטלפיים שהיא מחלת בקר וצאן . להמשיך לקרוא

syringe-417786_1280

למה לחסן תינוק למחלת מין???

את השאלה שבכותרת ראיתי בוריאציות שונות כבר פעמים רבות מספור בהקשר של צהבת B. החל ב"מה אתן חושבות שיש לי מחלת מין?" וכלה בהצהרה הגאה של "אנחנו מפעילים שיקול דעת בחיסונים, חיסנו להכל חוץ מצהבת B". באופן אישי ככל שקראתי יותר בנושא החיסון והמחלה השתכנעתי יותר ויותר שאינפורמציה מוטעית בנוגע לחיסון הספציפי הזה מאוד נפוצה יתכן ולפעמים גם בקרב אנשים רציונלים לחלוטין. נוסף על זה סיפורה של חברה אשר אביה נפטר כתוצאה ממחלה כרונית של צהבת B אשר עודד אותי לעורר מודעות לכך שהתפיסה שלנו לגבי מי יכול להיות נשא כנראה מעוותת.

התשובה הפשוטה ביותר, אם כך, לשאלה למה לחסן תינוק למחלת מין, היא שצהבת B אינה מחלת מין. זה נכון שאנשים שמקיימים יחסי מין עם בני זוג רבים, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים וחולקי מחטים הם קבוצות סיכון למחלה אבל הם ממש לא האנשים היחידים בסכנת הדבקות. כך שאל תתנו לסטיגמות לגבי המחלה או לגבי מי עלול לשאת אותה להשפיע על ההחלטה שלכם אם לחסן או לא. בארה"ב בה אחוזי הנשאות לצהבת B נמוכים מאשר במזרח התיכון (ובכלל זה גם ישראל) ההערכה היא כי לפני שהחיסון נכנס למערכת החיסונים הרגילה חלו במחלה אלפי ילדים מדי שנה. על פי ההערכות האלו בארה"ב בתחילת שנות ה- 90 היו בארה"ב 16,000 ילדים מתחת לגיל 10 עם צהבת B. אחוזי ההדבקות הגבוהים האלו התרחשו למרות שהיה חיסון כבר מתחילת שונות ה-80. מדוע אם כך מקרי ההדבקה הגבוהים? התשובה היא שבשנים האלו ההמלצות היו לחסן רק תנוקות שאמהותיהם נבדקו והתגלו כנשאיות. כשזה לא עבד בהפחתת מקרי ההדבקה בצורה משמעותית ההמלצות השתנו לחיסון כל הילדים שנולדו לאכולוסיות בסיכון (כגון ילדי מהגרים ממדינות בהן הצהבת היתה נפוצה וכו') ורק כשזה לא השיג את התוצאה הרצויה הכירו בכך שעל מנת ליצור שינוי משמעותי צריך לחסן את כלל התינוקות ללא קשר למצב נשאות של האם או השתייכות לקבוצת סיכון. לדעתי זה גם עונה על שאלה ששמעתי פעמים רבות: "למה לא מחסנים רק קבוצות סיכון?" או "למה לא מחסנים רק תנוקות של אמהות נשאיות?" התשובה מהדוגמה של ארה"ב היא שזה לא מספיק, ילדים ותינוקות ימשיכו להדבק ולחלות. להמשיך לקרוא

לילד שלי רק חלב אורגני!

שמעתם את ההערה הזו פעם? אני שמעתי אותה די הרבה פעמים. פחות או יותר כל פעם שעולים ילדים וחלב באותו משפט יהיה ההורה שיידע שילדיו מקבלים רק אורגני (בנוסף לזה שיכריז שחלב הוא אסון ואתם נותנים לילדים שלכם רעל). אם תהיתם אי פעם לגבי ההבדלים בן חלב אורגני ללא אורגני והאם אחד עדיף בריאותית על השני, הרשומה הזו עבורכם. אציין (וזה חשוב) שהרשומה הזו מוגבלת בהיקפה. אני לא הולכת להתיחס פה לכל מיני טענות "חלב הוא רעל / מוגלה", את זה אשאיר למועד אחר שבו תהיה לי אנרגיה להתמודד עם תנועת האנטי חלב. אני גם לא אכתוב פה על מוצרים אחרים אורגנים כגון ירקות ובשר, גם זה יחכה לפעם אחרת. הרשומה גם לא מתיחסת לאספקט האתי בצריכת חלב או להשוואה בן רווחת בעלי חיים בחקלאות אורגנית מול לא אורגנית כי אני לא חושבת שאני האדם הנכון לחוות דיעה בעניין לכן אתייחס רק להשוואה הישירה בן חלב משני הסוגים בהקשר של בריאות האדם. להמשיך לקרוא

television-remote-control-525705_1280

אתם נותנים לו לצפות בטלוויזיה???

את כותרת הפוסט עליכם לקרוא כמובן בטון המזועזע והצדקני המאפיין את השאלה הזו. אני בטוחה שלפחות חלקכם שמעתם את הטון הזה בעבר או השתמשתם בו כך שאתם יודעים על מה אני מדברת. כאן גם המקום להודות שאני הייתי מהמשתמשים. זכור לי במיוחד מפגש אמהות במרכז היהודי המקומי בו אמרתי בטון צדקני לאחת האמהות שהודתה כי התאומות שלה בנות השנה משתמשות באייפד "אבל ארגון רופאי הילדים ממליץ לא לתת לצפות במסכים עד גיל שנתיים" והמשכתי בטון צדקני אף יותר שאצלי הילד משתמש במחשב רק לסקייפ עם סבא וסבתא. כמובן שאז נמצאה גם האם שהזדעזעה מהסקייפ ואמרה שאיסור מסכים כולל גם סקייפ ושהילד בכלל לא מזהה את סבא וסבתא דרך המסך וכו' וכו'. הייתי כל כך בטוחה בדיעה שלי על טלוויזיה עד שטרחתי לקרוא את העמדה של איגוד רופאי הילדים ואת המחקרים בנושא והתוצאות הפתיעו אותי. להמשיך לקרוא

medicine-415397_1280

יש תרופה הומאופתית מעולה לזה!

מודה שתרופות הומאופתיות הן מסוג התרופות "הטבעיות" החביבות עלי. בניגוד לתרופות "טבעיות" אחרות הן בעלות ריכוז אפסי של חומר פעיל כך שלא אמור להיות סיכון בלקחת אותן למרות שלא נבדקו לתופעות לוואי או עברו ניסויים קליניים. אז למה החלטתי לכתוב עליהן אתם שואלים? שאלה מעולה. לא מזמן נתקלתי במאמר שבו דובר על 11 תנוקות (ישראלים, יש לציין, במחקר שהתבצע בבית חולים ברזילאי באשקלון) שאושפזו בעקבות  ALTE זמן קצר לאחר שניתנה להם תרופה הומאופתית ל"גזים". ALTE הוא ארוע הנתפס כמסכן חיים על ידי המטפל ואשר פעמים רבות נוטים לבלבל אותו עם מוות בעריסה ולראות בו מקרה מוות בעריסה שנמנע (אפשר לקרוא על זה קצת יותר ברשומה על מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם ) והמסקנה היתה שיתכן קשר בין התרופה ההומאופטית לארועים. אני חושבת שלהחליט על סמך כך שתרופות הומאופטיות יכולות לסכן חיים או לגרום לאירועים נשימתיים וכדו' זה קצת מרחיק לכת אבל מה שתפס את תשומת הלב שלי במאמר היתה האנליזה שעשו לתרופה ההומאופתית במחקר הזה.  כשבדקו את התרופה ההומאופתית התגלו בה כהלים שלא היו מצויינים כמרכיבים על התרופה וכנראה היו שיירי ייצור. הכהלים האלו מעלים לדעתי נקודה חשובה והיא שבניגוד לכל דבר אחר הניתן לתנוקות כגון תרופות ומזון תנוקות העוברים בדיקות איכות קפדניות ביותר, התמיסות ההומאופתיות האלו לא עוברות שום בקרת איכות ואי אפשר באמת לדעת מה נמצא בהן. מחקרים נוספים ממקומות אחרים בעולם תארו מקרי הרעלת ארסן כתוצאה משימוש בתרופות הומאופתיות עם ריכוזי ארסן גבוהים והימצאות מתכות עם פוטנציאל להרעלה בתרופות הומאופתיות אחרות. כל זה מעלה חששות לגבי מה יכול להמצא בתרופות האלו מכיוון שאין שום גוף שבודק אותן או כללי יצור מחייבים. בנוסף לעובדה שיתכנו זיהומים וחומרים בלתי רצויים בתרופות ההומאופתיות רק מהעדר בקרה נראה שקיימת בעיה נוספת. ב-2009 הורדה מהמדפים בארה"ב תרופה למניעת צינון  מכיוון ונראה שפגעה בחוש הריח של כ-900 משתמשים. התרופה הזו למרות שהכילה ריכוזים גבוהים של חומר פעיל (אבץ) עברה מתחת לרדאר של הFDA מכיוון שנמכרה כתרופה הומאופתית. הסיפור הזה יכול להעיד על תופעה רחבה יותר של תרכיבים שונים ומשונים (שלא בהכרח עוברים מיהולים על פי הסטנדרטים ההומאופתים) הנמכרים כתרופות הומאופתיות רק על מנת להמכר ללא רגולציה, בקרת איכות או ניסויים קליניים. כך שנראה שתרופות הומאופתיות יכולות להיות פחות תמימות ממה שחשבתי מלכתחילה ויתכן מאוד שיש אמת בטענה שתרופות הומאופתיות אינן רק מים ואולי הינן בעלות פוטנציאל לסיכון – פוטנציאל שהורים ששוקלים להשתמש בתרופה הומאופתית צריכים להיות מודעים אליו. להמשיך לקרוא

אתם מפצלים?

בטוחה שנתקלתם בשאלה הזו וידעתם מייד שאני מדברת על חיסונים ואם לא, אסתכן בניחוש שהילד עוד לא הגיע לחיסוני גיל שנה. התחושה הסובייקטיבית שלי על פי התכיפות בה השאלה בכותרת עולה הן מצד חברות והן בפורומי הורים, היא שפיצול חיסונים נהיה נוהג נפוץ ופופולרי. אצלנו גם היה בלבול בירוקרטי מסויים שגרם לכך שבמחשב המרפאה לא הופיעו כל החיסונים שהילדון קבל למרות שהופיעו בפנקס חיסונים מה שגרם לרופא להפטיר "אני רואה שאתם על תוכנית חיסונים אלטרנטיבית" מבלי להניד עפעף.  ידוע לי שההמלצות לרופאים הם לפתוח בשיחה במקרים כאלו לברר מה הם חששות ההורים ולספק מידע, לפחות אצלינו זה לא קרה, נראה אם כך שכאן המקום לענות על השאלה האם יש סיבה לפצל חיסונים? והשאלה המשנית- האם יש סיבה שלא לפצל? להמשיך לקרוא