שמעתם את ההערה הזו פעם? אני שמעתי אותה די הרבה פעמים. פחות או יותר כל פעם שעולים ילדים וחלב באותו משפט יהיה ההורה שיידע שילדיו מקבלים רק אורגני (בנוסף לזה שיכריז שחלב הוא אסון ואתם נותנים לילדים שלכם רעל). אם תהיתם אי פעם לגבי ההבדלים בן חלב אורגני ללא אורגני והאם אחד עדיף בריאותית על השני, הרשומה הזו עבורכם. אציין (וזה חשוב) שהרשומה הזו מוגבלת בהיקפה. אני לא הולכת להתיחס פה לכל מיני טענות "חלב הוא רעל / מוגלה", את זה אשאיר למועד אחר שבו תהיה לי אנרגיה להתמודד עם תנועת האנטי חלב. אני גם לא אכתוב פה על מוצרים אחרים אורגנים כגון ירקות ובשר, גם זה יחכה לפעם אחרת. הרשומה גם לא מתיחסת לאספקט האתי בצריכת חלב או להשוואה בן רווחת בעלי חיים בחקלאות אורגנית מול לא אורגנית כי אני לא חושבת שאני האדם הנכון לחוות דיעה בעניין לכן אתייחס רק להשוואה הישירה בן חלב משני הסוגים בהקשר של בריאות האדם.

אז מה הוא חלב אורגני? בארה"ב חלב אורגני הוא כזה שבו בע"ח מקבל מזון אורגני, מקבל אפשרות למרעה ויש הגבלות על התרופות הנתנות לו. בנוסף, בארה"ב בע"ח בחקלאות אורגנית לא מטופלים בהורמון גדילה בעוד שפרות המשמשות לחלב לא אורגני אכן מקבלות הורמון גדילה. בארץ אין שימוש בהורמון גדילה בבקר כלל, לא בחקלאות האורגנית ולא בחקלאות הלא אורגנית. לגבי סיפוק מרעה לבקר בחקלאות האורגנית בארץ אני לא בטוחה אם הדרישה הזו קיימת או לא ולא הצלחתי לברר. בשני סוגי החלב יש כמובן חלבון, ויטמנים, שומן וכדו' אך השאלה היא האם הרמות שונות ברמה כלשהי שתהפוך אחד לבריא יותר מהאחר. יש לסייג שההשוואה בן סוגי החלב השונים בעייתית בגלל שינויים עונתיים במזון, שינויים גנטים בן סוגי הפרות השונות וכדו' כך שמחקרים בנוגע לשונות הרכב החלב אינם מוחלטים אך עדיין נעבור פה על מה שנחקר וידוע בנידון.

השוואת ערכים תזונתיים- יש מספר מחקרים שהשוו ערכים תזונתיים בן חלב אורגני, חלב לא אורגני וחלב לא אורגני אך מפרות שלא טופלו בהורמוני גדילה. ככלל נראה שאין הבדלים מהותיים בן סוגי החלב השונים. במחקר אחד בחלב אורגני היה מעט יותר חלבון מאשר בחלב לא אורגני אבל בצורה זניחה. בנוסף בחלב אורגני נראה שיש מעט יותר חומצות שומן בלתי רוויות בעלות ערך מבחינה תזונתית ונוגדי חימצון. אך נראה שאלו מושפעים יותר מגודל הרפת המדוברת ותפוקת החלב בה יותר מאשר ה"אורגניות" של הרפת (ורפתות אורגניות נוטות להיות קטנות יותר מה שיוצר את הקורלציה). כך שבסך הכל הכללי יש הבדלים זניחים בין סוגי החלב מבחינת ערכים תזונתיים.

הורמון גדילה- כפי שציינתי הורמון גדילה לא ניתן לפרות בארץ בין בחקלאות האורגנית ובין בחקלאות הלא אורגנית כך שכנראה לרוב הקוראים הסעיף הזה לא רלוונטי. לאלו ממכם שגרים בארצות הברית (כמוני) אז אכן יש הבדל בן השיטות כשבחקלאות האורגנית לא ניתן הורמון גדילה בעוד שבזו הלא אורגנית כן. לכן אתם בודאי תוהים האם יש משמעות מסויימת למתן ההורמון הזה. ההורמון ניתן מכיוון שהוא מגדיל את תוצרת החלב ב 10-15% והתומכים במתן ההורמון טוענים בן השאר שנתינתו מפחיתה זיהום סביבתי מהקטנת עדרי הפרות. השאלה העיקרית היא מבחינתי האם יכולה להיות לזה השפעה כלשהי על בריאות האדם. התשובה לשאלה הזו היא לא מכמה וכמה סיבות. קודם כל הורמון הגדילה בפרות לא פעיל באדם מכיוון ושינויים ברצף שלו מונעים ממנו להקשר לרצפטורים אנושיים. מלבד זאת הורמון הגדילה לא עמיד בחומציות הקיבה ומתפרק בתהליך העיכול ולכן גם אם הרצף היה זהה עדיין לא היה יכול להיות בעל פעולה באדם. בגלל הסיבה הזו ההורמון ניתן לפרות בזריקה כפי שההורמון האנושי ניתן לילדים הנזקקים להורמוני גדילה. בנוסף, הורמון הגדילה כמעט ולא נמצא בחלב הנמכר בהיותו כמעט כולו מתפרק בתהליך הפיסטור. כך שמבחינה בריאותית לשותה החלב אין הבדל בן חלב של פרות שקבלו הורמון גדילה לכאלו שלא.

הורמוני מין- הורמוני מין ניתנים בעיקר לפרים בתעשיית הבשר על מנת להגביר את יצירת בשר רזה אך יתכן ויש שימושים גם בפרות לחלב (סנכרון ביוצים וכדו'). בניגוד להורמוני גדילה, הורמוני המין בחלב יכולים לעבור דרך מערכת העיכול ויכולים להיות פעילים באדם. בהשוואה של רמות הורמוני מין בין חלב אורגני ולא אורגני  נמצא שרמות של הורמוני המין פרוגסטרון ואסטרוגן היו נמוכים במעט בחלב רגיל לעומת חלב אורגני אך לא באופן משמעותי. בכל אופן הרמות שלהם בחלב בקר נמוכות מאוד ויורדות ככל שאחוז השומן בחלב נמוך יותר. הרמה הממוצעת של הורמוני המין בחלב נמוכה פי כמה עשרות קנה מידה לעומת הרמה הטבעית שלהם בתינוקות (הן זכרים והן נקבות) ונמוכות בהרבה מהרמה שלהם בחלב אם ואף יותר מכך מהרמה בקלוסטרום.  בנוסף, רוב ההורמון הנמצא בחלב לא נמצא בצורתו החופשית מה שמונע ממנו להיות פעיל. כך שנראה שאין ממש הבדלים משמעותיים מהבחינה הזו בין חלב אורגני ללא אורגני והרמות שנמצאות בחלב בקר כנראה לא משנות משמעותית את המאזן ההורמונלי באדם בהיותם בטלים בכמות הנמצאת באדם באופן טבעי.

אנטיביוטיקה- פרות, הן כאלו המשמשות לחלב אורגני והן כאלו המשמשות לחלב לא אורגני צריכות להיות מטופלות באנטיביוטיקה בזמן דלקת, אלו הן ההנחיות הנוגעות לרווחת בע"ח. למרות זאת אנטיביוטיקה לא נמצאת בחלב כלל מכיוון שחלב מפוקח בקפדנות ואסור למכור חלב של פרות שנתונות לטיפול אנטיביוטי. כך שגם בחלב אורגני וגם בלא אורגני לא אמורים להיות שיירי אנטיביוטיקה.

מיקרובים- למרות שחלב עובר פיסטור הוא אינו נוזל סטרילי (כפי שבוודאי שמתם לב אם שכחתם בקבוק חלב בחוץ לזמן מה). בחלב אורגני יש כמות גבוה במעט של מיקרובים מאשר בחלב לא אורגני אך יש לשער שזה נובע משינויים בגודל החוות וסוג החליבה ולא בהכרח נובע מהיות החלב אורגני. בכל אופן רמת המיקרובים לא שונה באופן משמעותי בן סוגי החלב.

המסקנה הכללית היא שאין שינוי משמעותי בין סוגי החלב מבחינת ההרכב שלהם ותרומתם לבריאות האדם. אם אתם רוצים להחליט איזה חלב אתם רוצים לתת לילד שלכם כדאי יותר שתכניסו לשיקול מרכיבים כגון מחיר, תפיסתכם לגבי רווחת בע"ח, שיקולים סביבתיים, או כל דבר אחר כי מבחינה בריאותית אין ממש הבדל.

מקורות:

1.    Pape-Zambito, D. A., Roberts, R. F. & Kensinger, R. S. Estrone and 17β-estradiol concentrations in pasteurized-homogenized milk and commercial dairy products. Journal of Dairy Science 93, 2533–2540 (2010).
2.    Zwald, A. G. et al. Management Practices and Reported Antimicrobial Usage on Conventional and Organic Dairy Farms. Journal of Dairy Science 87, 191–201 (2004).
3.    Schams, D. & Karg, H. Hormones in milk. Ann. N. Y. Acad. Sci. 464, 75–86 (1986).
4.    Xu, X. et al. Determination of hormones in milk by hollow fiber-based stirring extraction bar liquid-liquid microextraction gas chromatography mass spectrometry. Anal. Chim. Acta 790, 39–46 (2013).
5.    Wolford, S. T. & Argoudelis, C. J. Measurement of Estrogens in Cow’s Milk, Human Milk, and Dairy Products1. Journal of Dairy Science 62, 1458–1463 (1979).
6.    Butler, G. et al. Fatty acid and fat-soluble antioxidant concentrations in milk from high- and low-input conventional and organic systems: seasonal variation. J. Sci. Food Agric. 88, 1431–1441 (2008).
7.    Forman, J., Silverstein, J., COMMITTEE ON NUTRITION COUNCIL ON ENVIRONMENTAL HEALTH. Organic Foods: Health and Environmental Advantages and Disadvantages. Pediatrics 130, e1406–e1415 (2012).
8.    O'Donnell, A. M., Spatny, K. P., Vicini, J. L. & Bauman, D. E. Survey of the fatty acid composition of retail milk differing in label claims based on production management practices. Journal of Dairy Science 93, 1918–1925 (2010).
9.    Vicini, J. et al. Survey of Retail Milk Composition as Affected by Label Claims Regarding Farm-Management Practices. Journal of the American Dietetic Association 108, 1198–1203 (2008).
10.    Souza, S. C. et al. A single arginine residue determines species specificity of the human growth hormone receptor. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 92, 959–963 (1995).