בפעם הראשונה שהקטנצ`יק קיבל חום, תקף אותי התקף חרדה קל (טוב, על מי אני עובדת, זה לא היה קל). אני לא יודעת מה כל כך מפחיד בחום, אולי זה מהווה אישוש לכך שהילד הפעם באמת חולה ואני לא מדמיינת, הרי יש כאן משהו מדיד וכמית ואולי פשוט מדובר בהתניה חברתית, מה שלא יהיה זה היה מפחיד. מבלי לחשוב יותר מידי נתתי מייד תרופה משככת כאבים ומורידת חום, הרי מה לא אעשה כדי להחזיר את המצב ואת טמפרטורת הגוף לקדמותה. כשהקטנצ`יק הבריא והתקף החרדה של אמא שלו עבר התחלתי לחשוב על דברים יותר ברציונליות: מהו באמת החום? למה הוא יכול לגרום? האם כדאי בכלל להוריד אותו או כפי שנטען פעמים רבות הוא, מסייע למערכת החיסון בהתמודדות עם המחלה? עכשיו כשהילד לא חולה זה הזמן להתמודד עם השאלות האלו ולסכם מסקנות לפעמים הבאות.

אז מה הוא חום? החום עצמו אינו מחלה אלה מכניזם פיסיולוגי של הגוף להתמודדות עם איום חיצוני ופולשים זרים. חום, להוציא מקרים חריגים של בעיות נירולוגיות או היפרטרמיה שנגרמת ממקור חיצוני כמו ילד ברכב חם וסגור, מווסת על ידי הגוף ולא יעלה ללא שליטה. זה דומה לשינוי טמפרטורה בטרמוסטט במערכת החימום בבית, המערכת פשוט תעבוד להתייצב על טמפרטורה חדשה גבוהה מזו הסטנדרית, לא יהיה טיפוס מתמיד של החום ללא שליטה. לעומת זאת, בהיפרטרמיה או מכת חום הגוף יתאמץ וינסה באופן תמידי להוריד את החום ללא הצלחה. בנוסף, חשוב לציין, כי אין אינדקציה לעליה בסיכון לפגיעה מוחית, seizures או מוות כתוצאה מחום (בניגוד להיפטרמיה) ושגובה החום אינו אינדקציה ישירה לחומרת המחלה.

אז האם קיימת תועלת בחום? העובדה שחום שרד אבולציונית ומצוי בשלל בע"ח שונים נותנת לנו אינדקציה שאולי כן, הוא באמת יעיל. אין מחקרים מהימנים בנוגע למשך מחלה ותוצאותיה בחולים בין כאלו שטופלו בתרופות להורדת חום לבין כאלו שלא טופלו בתרופות שכאלו. ניסויים כאלו מעצם מהותם הם מורכבים ובעייתים מבחינה אתית וכמובן שמהות המחלה וסיבת החום כמו גם כמות הנגיף אליו נחשף החולה משפיעים על התוצאה (אי אפשר להדביק קבוצת אנשים בנגיף מסויים בכמות אחידה ואז לתת לקבוצה אחת תרופה ולשניה לא) ולכן גם כנראה לא יהיו ניסויים מדוייקים בנידון. מאידך, יש אינדקציות שונות לגבי הסיוע של חום למערכת החיסונית בזמן מחלה כך שיתכן שהוא מסייע בהחלמה. הגישה הפשטנית והמסורתית טוענת שהחום הגבוה הורג את החיידקים ומונע את ההתרבות שלהם, אבל זו לא דרך הפעולה העיקרית של חום בהשתלטות על מחלה. הטמפרטורות של חום פיזיולוגי הם בדרך כלל טווח טמפרטורות שלא מזיקות לחיידקים. טמפרטורות שבהם החיידקים יתחילו להנזק הן גם טמפרטורות שבהן יתחיל להגרם נזק גם לאדם. לכן ברוב המקרים החום לא יהרוג את החיידקים אלה מקסימום יאט במידה מסויימת את ההתרבות שלהם.  הפעילות המרכזית היא ביעול פעילות מערכת החיסון. נראה כי החום מסייע בנדידה של תאים חיסוניים על ידי זרימת דם מואצת אל איזורי המחלה. בנוסף, מופרשים ומשתפרת יעילות הפעולה של ציטוקינים (שהם חלבונים קטנים המהווים את השליחים ומעבירי המסרים של מערכת החיסון). מחקרים גם מראים שהחום מסייע בהתמיינות תאים חיסוניים להכרת גורמי המחלה וזיהויים, כמו גם העלאת מספר התאים החיסוניים הבלתי ספציפים באופן כללי. יש לסייג ולומר שכל המחקרים על התרומה החיסונית של חום התבצעו בטמפרטורות של מתחת ל40 מעלות, אין אינדקציה ליעילות של חום מעל 40 מעלות בתרומה לחיסוניות ומנגד יש אינדקציות לכך שחום מעל 41 מעלות כבר מתחיל לפגוע ביכולת ההגנה של הגוף על עצמו. כך שחום מעל 41 מעלות כנראה רק מזיק.

אז אם חום כשלעצמו לא מזיק, ויתכן שגם מסייע, האם כדאי להוריד אותו? החום לכשלעצמו אינו מהווה איום ואין צורך ל"נרמל" אותו. מאידך, ההרגשה הטובה ונוחותו של הילד בזמן מחלה כן חשובים. לכן הקו המנחה צריך להיות התחושה של הילד והתנהגותו. אם התינוק/ילד מתנהג נורמלי, עירני, אוכל ומשחק ולא נראה שהחום מציק לו במיוחד אז בהחלט אין סיבה להוריד את החום. מצד שני, אם החום פוגע ביכולותו לישון, ביכולת לשתות או לאכול, תתכן בעקבות כך פגיעה ביכולת החיסונית שלו ואז כבר יש חשיבות לתרופה. שינה, מזון ובעיקר נוזלים חשובים מאוד להחלמה כך שאם הורדת החום תסייע לשינה טובה למשל, שווה לתת תרופה. כל זאת מבלי להתיחס לעובדה הפשוטה שאף אחד לא רוצה שהילד שלו יסבול כך שאם הילד סובל, תרופה היא בהחלט הפתרון. בנוסף, כפי שכבר הזכרנו, חום גבוה במיוחד כנראה כבר לא רק שלא יעיל אלה גם מזיק ומחייב התערבות רפואית והורדת החום.

איך מורידים חום? מכיוון שהמטרה העיקרית היא לגרום לילד להרגיש טוב יותר ולא (רק) להוריד את המספר על המדחום, זה צריך להיות גם קו המחשבה שמנחה אותנו כשבודקים את האופציות המסורתיות להורדת טמפרטורה. אמבטיות/ מטליות קרות לא תורמים לנוחות הילד אלה רק גורמים לו יותר סבל. בנוסף, גם אם מסתכלים על אלמנט הטמפרטורה (ששוב לא ממש מעניין אותנו) הם רק תורמים להורדה שלו בטווח הקצר ויכולים לגרום לחימום רב יותר של הגוף בטווח הארוך על ידי נסיון של הגוף להעלות חזרה את הטמפרטורה באמצעים כגון רעידות. ניגוב באלכוהול לא רק שלא יעיל בהורדת טמפרטורה לטווח ארוך ולא תורם לנוחות הילד אלה גם יכול להיות מסוכן על ידי ספיגת האלכוהול בגוף. הדרך הטובה ביותר היא שימוש בחומר שמשכך כאבים בנוסף להורדת החום (המשכך כאבים הוא האלמנט היותר חשוב פה). תרופות על בסיס Acetaminophen (אקמולי) וIbuprofen (נורופן) בטוחים מאוד לשמוש לילדים מעל גיל חצי שנה. סיכון מרכזי בשניהם הוא מנת יתר ולכן צריך להזהר במתן המינון הנכון ולוודא שמדובר בתרופת הילדים ולא בתרופת המבוגרים. ב-Acetaminophen במינון המומלץ יש סיכון נמוך ביותר לבעיות כבד וב-Ibuprofen יש פרסומים על סיכוי נמוך מאוד לבעיות דימום במערכת העיכול. שני הסיכונים האלו הם נדירים ביותר בשמוש נכון. יש גם מחקר המראה שתתכן יעילות מוגברת במתן שני התרופות לסרוגין פעם אקמולי ופעם נורופן. מאידך,  בשיטה הזו יש יותר סיכוי להתבלבל במינונים כך שאם נוהגים בה צריך לנהוג במשנה זהירות.

לסיכום לא צריך להוריד חום. החום עצמו די ידידותי. מה שצריך זה לדאוג להרגשה טובה ולסביבה אופטימלית להחלמה ולזכור שהחום הוא סמפטום כך שגם אם הוא תחת שליטה יהיו מקרים שיצריכו פניה לטיפול רפואי. כשאנחנו חולים ההחלטה אם לקחת כדור או לא היא יחסית קלה. אנחנו מעריכים את התחושה שלנו ועל סמך זה מסיקים מסקנה. כשצריך לעשות את ההחלטה הזו עבור מישהו אחר ועוד כזה שלא מדבר ההחלטה נהיית קשה יותר, בפרט אם נצרף לזה את משנה הזהירות שאנחנו נוקטים במה נכנס לגוף הקטן של הילד שלנו. מקווה שהסקירה הקצרה כאן על סמך הקריאה שלי בנושא תעזור בקבלת החלטות מושכלות ולא תכנסו לפאניקה הראשונית שהייתה לי מחום אצל הילד.

הערות:

– אין לראות בכתוב המלצות רפואיות כמובן. בשעת הצורך כדאי להתייעץ עם גורם רפואי.

-מספר קוראים העירו לי על כך שאצלם אמבטיות חמימות (לא קרות) בהחלט עוזרות לתחושה הטובה של הילד. למרות שרוב המחקרים מסכימים שאינם מורידים חום בצורה יעילה לטווח ארוך אין שום מניעה להשתמש בהם אם הם תורמים לתחושה הטובה של הילד. הרי זו המטרה, לא?

– אחרי קבלת פניות מודאגות אוסיף גם כאן: כל טמפרטורה שאינה בטווח הנורמלי (גבוה או נמוך מידי) בתינוק מתחת לגיל 3 חודשים מחייבת פניה לרופא.

הפניות ומקורות מידע נוספים:

Fever and Antipyretic Use in Children. J E Sullivan et al, Pediatrics, 2011 vol. 127 (3) pp. 580-587

Fever: medline Plus http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003090.htm

Fever: pathological or physiological, injurious or beneficial? Clark M Blatteis et al. Journal of Thermal Biology, 2002 pp. 1-13

Efficacy and Safety of Ibuprofen and Acetaminophen in Children and Adults: A Meta-Analysis and Qualitative Review. C A Pierce and B Voss. Annals of Pharmacotherapy, 2010 vol. 44 (3) pp. 489-506

Role of fever in disease. M J Kluger et al. Ann N Y Acad Sci, 1998 vol. 856 pp. 224-233

Alternating ibuprofen and acetaminophen in the treatment of febrile children: a pilot study. MonaM Nabulsi et al.. BMC Medicine, 2006 vol. 4 (1) p. 4

Fever Phobia Revisited: Have Parental Misconceptions About Fever Changed in 20 Years? M Crocetti et al. Pediatrics, 2001 vol. 107 (6) pp. 1241-1246

Prospective Evaluation of the Risk of Serious Bacterial Infection in Children Who Present to the Emergency Department With Hyperpyrexia (Temperature of 106 F or Higher). B W Trautner et al. Pediatrics, 2006 vol. 118 (1) pp. 34-40

Physical methods versus drug placebo or no treatment for managing fever in children. Meremikwu MM et a. ochrane Database of Systematic Reviews 2003, Issue 2

Differentiation of CD8+ T cells into effector cells is enhanced by physiological range hyperthermia. Thomas A Mace et al. J Leukoc Biol, 2011 vol. 90 (5) pp. 951-962