שבועות רבים לפני שהופיע הפס הראשון בחניכיים כבר התחלתי להאשים את השיניים בכל בעיה אפשרית. כשהקטן הפסיק לישון בלילה זה היה השיניים, כשהוא היה עצבני גם כן האשמתי אותם ואפילו בפעם הראשונה שקיבל חום. להבנתי זו הפרוגרסיה הטבעית בגידול ילדים, היא מתחילה בלהאשים את הגזים בכל דבר וכשהתרוץ הזה מיצה את עצמו זה הזמן לעבור ולהאשים את השיניים, ימים יגידו מה מגיע אח"כ. אנחנו עדיין לא שם.
הגיע היום שבו החלטתי שמספיק עם הדיעות הקדומות, לא הוגן להאשים בלי הוכחה את הלבנות הקטנטנות האלו שעושות את החיוך של הקטן לכל כך חמוד אז החלטתי לבדוק איזה סמפטומים נגרמים מבקיעת שיניים. מסתבר, קודם כל גיליתי שאני לא לבד בהאשמות, במשך כל ההסטוריה אנשים האשימו את בקיעת שיני ילדהם בשלל מחושיהם. במאות הקודמות, כשתמותת תינוקות היתה גבוה מאוד נטו ליחס גם אותה לשיניים וראו בבקיעת השיניים תופעה מסוכנת אשר יכולה להוביל למוות. כתופעה מסוכנת בקיעת השיניים גם דרשה פתרונות מסוכנים וכך טופלו תינוקות באופייטים, מתכות רעילות כגון עופרת וכספית ובחיתוך החניכיים לחשיפת השיניים. בנוסף לפתרונות המסוכנים כמובן שהיו גם הטיפולים ההזויים- קמעות והגנה מאגית, שתיית חלב כלבים ומריחת החניכיים במוח של ארנב היו חלק מהפתרונות המוצעים.

נראה שלא התקדמנו הרבה מאז, אומנם כבר לא נוטים לראות בבקיעת השיניים גורם מסכן חיים אבל עדיין מאשימים אותה כמעט בכל תופעה אחרת החל משלשול והקאות וכלה בחום והתעוותויות. הטיפולים לבקיעת שיניים עדיין כוללים למרבה ההפתעה גם קמעות וטיפולים מאגים (כן, כן נראה שלפחות נפטרנו מהחלב כלבים ומוח ארנבים) וחלקם עדיין מסוכנים. Benzocaine מאלחש מקומי שנפוץ בתכשירים להרגעת כאבי שיניים יכול בשימוש מוגזם לגרום לחנק בגלל שהוא מונע מתאי הדם האדומים לשחרר את החמצן הקשור אליו, לכן על פי הFDA הוא לא מומלץ לטיפול בתינוקות מתחת לגיל שנתיים. כדי להמנע מטיפולים שלא לצורך וחשוב מכך כדי לא לפספס מחלות אמיתיות בגלל פטירת התסמינים כשיניים חשוב לדעת מהם התסמינים האפשריים.
אז במה כן אפשר להאשים את השיניים? מחקרים שונים בדקו את הקורלציה בין בקיעת שיניים לתסמינים השונים המיוחסים להם. מתוכם נראו כמה מסקנות: אחת תראה לנו כנראה ברורה בתור הורים והיא שאנו נוטים ליחס הרבה יותר תופעות לשיניים מאשר צופים אוביקטיביים ייחסו. לדוגמה, רק הורים יחסו שילשול לצמיחת שיניים, אבל מטפלים שטפלו באותם תנוקות לא צפו בשלשול אשר אפשר ליחס לשיניים באותו תקופת זמן. מסקנה שניה, היא שאין שום שורה של תסמינים שיכולה לנבא בקיעת שיניים, כל הקורלציות היו חלשות מידי כך שכל שנותר הוא לשבת ולנחש ניחושים ועדיין לא קיימת נוסחת קסם לנבא מתי תופיע השן. המסקנה החשובה ביותר בעיני היא שחום גבוה והקאות (והתעוותויות כמובן) אינם נגרמים מבקיעת שיניים. חום של מתחת ל38.9 מעלות יכול להגרם מבקיעת שיניים אך כל מה שמעבר כבר מהווה אינדקציה למחלה. יתכן גם שעצבנות, ירידה בתאבון למוצקים, הזלת ריר ונשיכה של עצמים מהווים אינדקציה כלשהי. פריחה באזור הפנים הייתה בקורלציה עם צמיחת שיניים בשני מחקרים בעוד שפריחה בכל מקום אחר בגוף לא נראית כנגרמת משיניים.

עכשיו כל שנותר לעשות זה לחכות בסבלנות ל13 השיניים (כיום אנחנו עומדים על 7) הנוספות שיגיעו לבקר בזמנן החופשי. בינתיים אחשוב על תרוצים אחרים לקימות הלילה התכופות, מצבי רוח עצבניים והתקפי חוסר תאבון.

הפניות ומקורות מידע נוספים:

Teething: Facts and Fiction, L Markman,Pediatrics in Review, 2009 vol. 30 (8) pp. e59-e64

Teething and Tooth Eruption in Infants: A Cohort Study, M Wake et al. Pediatrics, 2000 vol. 106 (6) pp. 1374-1379

Symptoms Associated With Infant Teething: A Prospective Study, Michael L. Macknin et al. Pediatrics 2000 pp. 1-6

Challenging parents myths regarding thier children's teething, A I Owais et al. International Journal of Dental Hygiene, 2010 vol. 8 (1) pp. 28-34

Prospective Longitudinal Study of Signs and Symptoms Associated With Primary Tooth Eruption, J Ramos-Jorge et al. Pediatrics, 2011

The lancet and the gum-lancet: 400 years of teething babies, A Dally, Lancet 1996

FDA drug alert http://www.fda.gov/safety/medwatch/safetyinformation/safetyalertsforhumanmedicalproducts/ucm250264.htm