תגית: תרופה

יש תרופה הומאופתית מעולה לזה!

מודה שתרופות הומאופתיות הן מסוג התרופות "הטבעיות" החביבות עלי. בניגוד לתרופות "טבעיות" אחרות הן בעלות ריכוז אפסי של חומר פעיל כך שלא אמור להיות סיכון בלקחת אותן למרות שלא נבדקו לתופעות לוואי או עברו ניסויים קליניים. אז למה החלטתי לכתוב עליהן אתם שואלים? שאלה מעולה. לא מזמן נתקלתי במאמר שבו דובר על 11 תנוקות (ישראלים, יש לציין, במחקר שהתבצע בבית חולים ברזילאי באשקלון) שאושפזו בעקבות  ALTE זמן קצר לאחר שניתנה להם תרופה הומאופתית ל"גזים". ALTE הוא ארוע הנתפס כמסכן חיים על ידי המטפל ואשר פעמים רבות נוטים לבלבל אותו עם מוות בעריסה ולראות בו מקרה מוות בעריסה שנמנע (אפשר לקרוא על זה קצת יותר ברשומה על מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם ) והמסקנה היתה שיתכן קשר בין התרופה ההומאופטית לארועים. אני חושבת שלהחליט על סמך כך שתרופות הומאופטיות יכולות לסכן חיים או לגרום לאירועים נשימתיים וכדו' זה קצת מרחיק לכת אבל מה שתפס את תשומת הלב שלי במאמר היתה האנליזה שעשו לתרופה ההומאופתית במחקר הזה.  כשבדקו את התרופה ההומאופתית התגלו בה כהלים שלא היו מצויינים כמרכיבים על התרופה וכנראה היו שיירי ייצור. הכהלים האלו מעלים לדעתי נקודה חשובה והיא שבניגוד לכל דבר אחר הניתן לתנוקות כגון תרופות ומזון תנוקות העוברים בדיקות איכות קפדניות ביותר, התמיסות ההומאופתיות האלו לא עוברות שום בקרת איכות ואי אפשר באמת לדעת מה נמצא בהן. מחקרים נוספים ממקומות אחרים בעולם תארו מקרי הרעלת ארסן כתוצאה משימוש בתרופות הומאופתיות עם ריכוזי ארסן גבוהים והימצאות מתכות עם פוטנציאל להרעלה בתרופות הומאופתיות אחרות. כל זה מעלה חששות לגבי מה יכול להמצא בתרופות האלו מכיוון שאין שום גוף שבודק אותן או כללי יצור מחייבים. בנוסף לעובדה שיתכנו זיהומים וחומרים בלתי רצויים בתרופות ההומאופתיות רק מהעדר בקרה נראה שקיימת בעיה נוספת. ב-2009 הורדה מהמדפים בארה"ב תרופה למניעת צינון  מכיוון ונראה שפגעה בחוש הריח של כ-900 משתמשים. התרופה הזו למרות שהכילה ריכוזים גבוהים של חומר פעיל (אבץ) עברה מתחת לרדאר של הFDA מכיוון שנמכרה כתרופה הומאופתית. הסיפור הזה יכול להעיד על תופעה רחבה יותר של תרכיבים שונים ומשונים (שלא בהכרח עוברים מיהולים על פי הסטנדרטים ההומאופתים) הנמכרים כתרופות הומאופתיות רק על מנת להמכר ללא רגולציה, בקרת איכות או ניסויים קליניים. כך שנראה שתרופות הומאופתיות יכולות להיות פחות תמימות ממה שחשבתי מלכתחילה ויתכן מאוד שיש אמת בטענה שתרופות הומאופתיות אינן רק מים ואולי הינן בעלות פוטנציאל לסיכון – פוטנציאל שהורים ששוקלים להשתמש בתרופה הומאופתית צריכים להיות מודעים אליו. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חום- אוייב או ידיד?

בפעם הראשונה שהקטנצ`יק קיבל חום, תקף אותי התקף חרדה קל (טוב, על מי אני עובדת, זה לא היה קל). אני לא יודעת מה כל כך מפחיד בחום, אולי זה מהווה אישוש לכך שהילד הפעם באמת חולה ואני לא מדמיינת, הרי יש כאן משהו מדיד וכמית ואולי פשוט מדובר בהתניה חברתית, מה שלא יהיה זה היה מפחיד. מבלי לחשוב יותר מידי נתתי מייד תרופה משככת כאבים ומורידת חום, הרי מה לא אעשה כדי להחזיר את המצב ואת טמפרטורת הגוף לקדמותה. כשהקטנצ`יק הבריא והתקף החרדה של אמא שלו עבר התחלתי לחשוב על דברים יותר ברציונליות: מהו באמת החום? למה הוא יכול לגרום? האם כדאי בכלל להוריד אותו או כפי שנטען פעמים רבות הוא, מסייע למערכת החיסון בהתמודדות עם המחלה? עכשיו כשהילד לא חולה זה הזמן להתמודד עם השאלות האלו ולסכם מסקנות לפעמים הבאות.

אז מה הוא חום? החום עצמו אינו מחלה אלה מכניזם פיסיולוגי של הגוף להתמודדות עם איום חיצוני ופולשים זרים. חום, להוציא מקרים חריגים של בעיות נירולוגיות או היפרטרמיה שנגרמת ממקור חיצוני כמו ילד ברכב חם וסגור, מווסת על ידי הגוף ולא יעלה ללא שליטה. זה דומה לשינוי טמפרטורה בטרמוסטט במערכת החימום בבית, המערכת פשוט תעבוד להתייצב על טמפרטורה חדשה גבוהה מזו הסטנדרית, לא יהיה טיפוס מתמיד של החום ללא שליטה. לעומת זאת, בהיפרטרמיה או מכת חום הגוף יתאמץ וינסה באופן תמידי להוריד את החום ללא הצלחה. בנוסף, חשוב לציין, כי אין אינדקציה לעליה בסיכון לפגיעה מוחית, seizures או מוות כתוצאה מחום (בניגוד להיפטרמיה) ושגובה החום אינו אינדקציה ישירה לחומרת המחלה. להמשיך לקרוא