קטגוריה: בריאות

זה בסדר, את מעבירה לו נוגדנים

אני נתקלת במשפטים בסגנון הכותרת פעמים רבות בפורומים שונים באינטרנט. בדרך כלל מדובר באם צעירה שהתינוק שלה בן כמה ימים או שבועות והיא חלתה בפעם הראשונה מאז שנולד. האם מניקה ונמצאת מן הסתם בקרבה גדולה לתינוק והיא חוששת להדביק אותו. מנסיון שלי התשובה שהיא תקבל כמעט כל פעם שתעלה את החששות שלה בקבוצת הורים/אמהות/מניקות כלשהי היא משהו בסגנון "אל תדאגי, את מניקה, את מעבירה לו נוגדנים ואת לא יכולה להדביק אותו". הדעה הזו כל כך נפוצה שהיא נשמעת פעמים רבות גם מאנשי מקצוע שונים. אבל האם היא נכונה? התשובה הקצרה היא שזו אמירה מאוד לא מדוייקת, אמהות מניקות אכן יכולות להדביק תינוקות יונקים וצריכים להזהר על מנת לא לעשות זאת. ברוב המקרים יספיקו כנראה אמצעי זהירות סטנדרטים כמו שטיפת ידיים מרובה, כיסוי הפה והאף בזמן שיעול או עיטוש וכדומה.

אז למה הבלבול? להבנתי הוא נעוץ בעיקר בהבדלים בין תפקיד חלב אם ביונקים שונים וסוג ההגנה החיסונית שהוא מספק. יש שינויים מהותיים בין ריכוז נוגדנים ומנגנונים העברה שלהם בחלב אם בין בע"ח שונים ואם בינהם לבני אדם. זה נכון לגבי חיות מודל מקובלות כמו עכברים וחולדות וכן  לגבי בע"ח נפוצים מבחינה חקלאית, כאשר תפקיד הקולסטרום (חלב האם הראשוני לאחר הלידה) בפרות למשל שונה מהותית מאשר זה בבני אדם.

להמשיך לקרוא

כינים?!!!?

היות וכינים נפוצות בגני ילדים ובתי ספר אני חושבת שזה פוסט שראוי לחגוג איתו את תחילת שנת הלימודים והטפילים המתלווים אליה. לפיכך, הקרבתי את קרקפתי וכתבתי עבורכם את הרשומה הזו למרות הגירוד שתקף אותי רק מלקרוא מאמרים בנושא. הפסקה הראשונה תכלול תיאורים ואינפורמציה על כינים באופן כללי, מחזור החיים וכו'. אתם מוזמנים לדלג אם מגעיל אותכם (למרות שלדעתי זה מידע שימושי) ולעבור לפסקאות על טיפול וסילוק. להמשיך לקרוא

אתם עושים אימון שינה!??!

ברשומה הזו לא יהיו טיפים על איך להרדים תנוקות או אימון שינה. אני פחות או יותר הבן אדם האחרון בעולם שיכול להגיד לאחרים איך לעזור לילדים שלהם להירדם או לישון לילה שלם כי זה משהו שלא ממש פענחתי. יש לי ילד בן ארבע שעדיין מגיע למיטה שלנו בלילה. אני אפילו לא אגיד לכם איזו שיטת הרדמה עדיפה (מאכזב, הא?). אני פשוט אתייחס לטענות שעולות בנוגע לשיטות הרדמה שונות ונבדוק אם יש להם ביסוס מחקרי

אם תשאלו בקבוצת הורים לגבי אימון שינה יש לשער שתתקלו בדיעות מגוונות (אלא אם זו אחת מהקבוצות שחרטו על דגלן "אנחנו לא מאמינות באימוני שינה") ורבות מהדעות האלו יוצגו בצורה החלטית או אומציונלית מאוד. הדעות הקיצוניות מצד המצדדים באימוני שינה יטענו פעמים רבות שבלעדיהם הילד לעולם לא ילמד לישון כראוי  וזה יפגע  בבריאותו. המתנגדים טוענים בתוקף שזה יגרום לו נזק פסיכולוגי ארוך טווח. תוסיפו לזה ספרים בנושאי שנת תינוקות שמנסים למכור לכם שרק הם פענחו את השיטה וכל דרך אחרת מסוכנת וזה יוצר אי וודאות ותחושת לחץ על הורים ללא קשר לשיטה בה הם בוחרים. לכן נבדוק האם יש אמת בטענות השונות לגבי נזקי אימון שינה (או המנעות מהם) ומה בדיוק אומר המחקר בעניין? להמשיך לקרוא

דרושה עז

לפני כמה שנים כשרק התחלתי לכתוב את הבלוג (כלומר לא את הבלוג הזה ספציפית אלא את גרסתו הישנה בתפוז), היה ברור לי שאחד הנושאים הראשונים שאכתוב עליהם הוא השימוש בחלב עיזים לא מפוסטר כטיפול למחלת הפה והגפיים/ אפטות בפה. עבר מעט זמן והיה נראה לי שהצורך בפוסט שכזה התפוגג. בפורומי הורים, כשעלה הנושא, מיד הורים אחרים הזהירו נגד הסכנות בחלב בלתי מפוסטר ונראה שהמודעות לסיכון גדלה. תאורטית הייתי אמורה לשמוח אבל הסיבה למודעות היתה להבנתי מקרה של ילד ירושלמי בן 3 ששתה חלב בלתי מפוסטר ואושפז במצב קשה, שזכה ליחסית הרבה פרסום.  עבר זמן מה ונראה (לפחות לי) שהטרנד חזר, שוב יש המלצות חמות בפורמי הורים למינהם על חלב עיזים לא מפוסטר וקריאות נואשות של "דרושה עז", כך שנראה שהפוסט הזה צריך להכתב בכל זאת.

התקשתי למצוא את המקור לשימוש בחלב עיזים לטיפול באפטות או במחלת הפה והגפיים. בהתחלה חשבתי שאולי זה נובע מהבלבול הנפוץ בן מחלת הפה והגפיים בבני אדם ומחלת הפה והטלפיים שהיא מחלת בקר וצאן . להמשיך לקרוא

יש תרופה הומאופתית מעולה לזה!

מודה שתרופות הומאופתיות הן מסוג התרופות "הטבעיות" החביבות עלי. בניגוד לתרופות "טבעיות" אחרות הן בעלות ריכוז אפסי של חומר פעיל כך שלא אמור להיות סיכון בלקחת אותן למרות שלא נבדקו לתופעות לוואי או עברו ניסויים קליניים. אז למה החלטתי לכתוב עליהן אתם שואלים? שאלה מעולה. לא מזמן נתקלתי במאמר שבו דובר על 11 תנוקות (ישראלים, יש לציין, במחקר שהתבצע בבית חולים ברזילאי באשקלון) שאושפזו בעקבות  ALTE זמן קצר לאחר שניתנה להם תרופה הומאופתית ל"גזים". ALTE הוא ארוע הנתפס כמסכן חיים על ידי המטפל ואשר פעמים רבות נוטים לבלבל אותו עם מוות בעריסה ולראות בו מקרה מוות בעריסה שנמנע (אפשר לקרוא על זה קצת יותר ברשומה על מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם ) והמסקנה היתה שיתכן קשר בין התרופה ההומאופטית לארועים. אני חושבת שלהחליט על סמך כך שתרופות הומאופטיות יכולות לסכן חיים או לגרום לאירועים נשימתיים וכדו' זה קצת מרחיק לכת אבל מה שתפס את תשומת הלב שלי במאמר היתה האנליזה שעשו לתרופה ההומאופתית במחקר הזה.  כשבדקו את התרופה ההומאופתית התגלו בה כהלים שלא היו מצויינים כמרכיבים על התרופה וכנראה היו שיירי ייצור. הכהלים האלו מעלים לדעתי נקודה חשובה והיא שבניגוד לכל דבר אחר הניתן לתנוקות כגון תרופות ומזון תנוקות העוברים בדיקות איכות קפדניות ביותר, התמיסות ההומאופתיות האלו לא עוברות שום בקרת איכות ואי אפשר באמת לדעת מה נמצא בהן. מחקרים נוספים ממקומות אחרים בעולם תארו מקרי הרעלת ארסן כתוצאה משימוש בתרופות הומאופתיות עם ריכוזי ארסן גבוהים והימצאות מתכות עם פוטנציאל להרעלה בתרופות הומאופתיות אחרות. כל זה מעלה חששות לגבי מה יכול להמצא בתרופות האלו מכיוון שאין שום גוף שבודק אותן או כללי יצור מחייבים. בנוסף לעובדה שיתכנו זיהומים וחומרים בלתי רצויים בתרופות ההומאופתיות רק מהעדר בקרה נראה שקיימת בעיה נוספת. ב-2009 הורדה מהמדפים בארה"ב תרופה למניעת צינון  מכיוון ונראה שפגעה בחוש הריח של כ-900 משתמשים. התרופה הזו למרות שהכילה ריכוזים גבוהים של חומר פעיל (אבץ) עברה מתחת לרדאר של הFDA מכיוון שנמכרה כתרופה הומאופתית. הסיפור הזה יכול להעיד על תופעה רחבה יותר של תרכיבים שונים ומשונים (שלא בהכרח עוברים מיהולים על פי הסטנדרטים ההומאופתים) הנמכרים כתרופות הומאופתיות רק על מנת להמכר ללא רגולציה, בקרת איכות או ניסויים קליניים. כך שנראה שתרופות הומאופתיות יכולות להיות פחות תמימות ממה שחשבתי מלכתחילה ויתכן מאוד שיש אמת בטענה שתרופות הומאופתיות אינן רק מים ואולי הינן בעלות פוטנציאל לסיכון – פוטנציאל שהורים ששוקלים להשתמש בתרופה הומאופתית צריכים להיות מודעים אליו. להמשיך לקרוא

הוא משתעל? תני לו דבש!

קבלתי כמה הערות לאחרונה מקוראים שהבלוג שלי מדכא. עם כל הדיבורים על מוות בעריסה ושעלת אני חושבת שהטענה הזו בהחלט מוצדקת. אפילו אני התחלתי להרגיש קצת כמו נביאת זעם. לכן הרי לפניכם רשומה קלילה על דבש כתרופה לשיעול, לפני שנמשיך ברשומה הבאה לדבר על חיסונים והאם לפצל אותם.

מי מאיתנו לא התמודד עם תינוק או פעוט משתעל? הלילות האלו בהם השיעול מעיר אותם משינה ובעקבות כך מעיר גם אותנו וגורם לחוסר שינה ואי נוחות לכל המעורבים בעניין. למרות שאנחנו יודעים שהשיעול כנראה יעבור מעצמו אנחנו עדיין רוצים משהו שיהיה אפשר לתת על מנת להרגיע אותו ובעקבות זה אותנו. מצטרף לזה גם העניין שתרופות ללא מרשם למניעת שיעול אינן מומלצות לילדים קטנים (ההמלצות משתנות – המחמירות הן עד גיל 6 שנים והמקלות עד גיל שנתיים) בעקבות מקרי מוות וסיבוכים בעקבות מנות יתר. בעקבות כל זה, דבש ותרופות סבתא אחרות לשיעול המבוססות עליה, נראות כפתרון טוב אבל האם הן באמת יעילות? להמשיך לקרוא

מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם

חברה שילדה בשבועות האחרונים בקשה שאכתוב על מוות בעריסה ומכיוון שלא מסרבים לבקשות של יולדת נקח הפסקה קצרה מחיסונים ונחזור אליהם ברשומה הבאה.

הפעם היחידה בחיי עד כה שהלכתי לנחם אבלים היה ביסודי. אח של חברה מהכתה נפטר ממוות בעריסה, זו הייתה ההכרות הראשונה שלי עם מוות וככזו השאירה רושם עמוק. בעקבות כך אפשר לטעון שאני די פרנואידית בכל הנוגע למוות בעריסה. לפני הלידה, כשעיתותי עוד היו בידי קראתי הרבה בעניין והחלטתי לעשות כל שביכולתי לצמצם את גורמי הסיכון למינימום ולעשות כל דבר שנמצא בקורולציה הפוכה,  למניעה. מאז נתקלתי בהרבה קביעות בלתי מבוססות החל מ"יש לי בייבי סנס אז אני שמה על הבטן" וכלה ב"שימי את התינוק איתך במיטה זה מפחית את הסיכון". בעקבות כך אני מביאה כאן את המסקנות שלי מאז (+ מחקרים עדכניים) לכל שאר ההורים המודאגים. להמשיך לקרוא

חומרים מזיקים מוספים לחיסונים, האומנם?

לא מזמן יצא לי לקרוא פניה נרגשת לאמהות "אל תחסנו את ילדכם, חיסונים מכילים חומרים לשימור גופות!" פורמלדהייד, מתכות כבדות, וחלבונים מהחי הם רק חלק מהחומרים ששומעים אותם מוזכרים בהקשר של חיסונים. האם הם באמת נמצאים בחיסונים? למה? באיזה כמויות? והאם הם מזיקים? באופן אישי אני מוצאת שחוסר ידע בדרך כלל הרבה יותר מפחיד מידע קונקרטי אז עם כל הפחדים והמיסאינפורמציה סביב נושא החיסונים החלטתי לקרוא ולעשות קצת סדר בעניין. פה אתייחס, כפי שציינתי, רק לחומרים המוספים לחיסונים ובטיחותם. רוצים לקרוא על איך פועלים חיסונים, למה מחסנים והאם לפצל ועוד שפע שאלות מעניינות אחרות בנושא חיסונים? תאלצו להתאזר בסבלנות לרשומות נוספות.

החומרים המוספים לחיסונים מתחלקים למספר קבוצות אפשריות: חומרי שימור שמונעים זיהום בקטריילי או פטרייתי של החיסון (תרמיסול), חומרים שמטרתם להגביר את התגובה החיסונית של הגוף נגד המחלה אליה מחסנים הנקראים גם אדג`וונטים (מלחי אלומניום), חומרים שמייצבים וירוסים מוחלשים (ג`לטין לדוגמה) וקבוצה אחרונה שהם שיירים מתהליך היצור (פורמלדהייד וחלבוני ביצה). נשמע קצת מפחיד רשימת המרכיבים הזו לא? אז בואו נראה איזה מרכיבים קיימים באיזו חיסונים ומה רמת הבטיחות שלהם. להמשיך לקרוא

חום- אוייב או ידיד?

בפעם הראשונה שהקטנצ`יק קיבל חום, תקף אותי התקף חרדה קל (טוב, על מי אני עובדת, זה לא היה קל). אני לא יודעת מה כל כך מפחיד בחום, אולי זה מהווה אישוש לכך שהילד הפעם באמת חולה ואני לא מדמיינת, הרי יש כאן משהו מדיד וכמית ואולי פשוט מדובר בהתניה חברתית, מה שלא יהיה זה היה מפחיד. מבלי לחשוב יותר מידי נתתי מייד תרופה משככת כאבים ומורידת חום, הרי מה לא אעשה כדי להחזיר את המצב ואת טמפרטורת הגוף לקדמותה. כשהקטנצ`יק הבריא והתקף החרדה של אמא שלו עבר התחלתי לחשוב על דברים יותר ברציונליות: מהו באמת החום? למה הוא יכול לגרום? האם כדאי בכלל להוריד אותו או כפי שנטען פעמים רבות הוא, מסייע למערכת החיסון בהתמודדות עם המחלה? עכשיו כשהילד לא חולה זה הזמן להתמודד עם השאלות האלו ולסכם מסקנות לפעמים הבאות.

אז מה הוא חום? החום עצמו אינו מחלה אלה מכניזם פיסיולוגי של הגוף להתמודדות עם איום חיצוני ופולשים זרים. חום, להוציא מקרים חריגים של בעיות נירולוגיות או היפרטרמיה שנגרמת ממקור חיצוני כמו ילד ברכב חם וסגור, מווסת על ידי הגוף ולא יעלה ללא שליטה. זה דומה לשינוי טמפרטורה בטרמוסטט במערכת החימום בבית, המערכת פשוט תעבוד להתייצב על טמפרטורה חדשה גבוהה מזו הסטנדרית, לא יהיה טיפוס מתמיד של החום ללא שליטה. לעומת זאת, בהיפרטרמיה או מכת חום הגוף יתאמץ וינסה באופן תמידי להוריד את החום ללא הצלחה. בנוסף, חשוב לציין, כי אין אינדקציה לעליה בסיכון לפגיעה מוחית, seizures או מוות כתוצאה מחום (בניגוד להיפטרמיה) ושגובה החום אינו אינדקציה ישירה לחומרת המחלה. להמשיך לקרוא

מה לגבי שרשרת ענברים?

פעם ראשונה ששמעתי (או קראתי) על שרשרת ענברים, זו הייתה שרשרת מסתורית ברשימת המתנות ללידה של חברה. כשהוסבר לי שמדובר בכלי עזר לבקיעת שיניים חשבתי בנאיביות שמדובר במעין נשכן. התהיה היחידה שהייתה לי בשלב הזה היתה מה גורם להורה לקשור נשכן סביב הצוואר של ילדו. להמשיך לקרוא