תגית: גורמי סיכון

דרושה עז

לפני כמה שנים כשרק התחלתי לכתוב את הבלוג (כלומר לא את הבלוג הזה ספציפית אלא את גרסתו הישנה בתפוז), היה ברור לי שאחד הנושאים הראשונים שאכתוב עליהם הוא השימוש בחלב עיזים לא מפוסטר כטיפול למחלת הפה והגפיים/ אפטות בפה. עבר מעט זמן והיה נראה לי שהצורך בפוסט שכזה התפוגג. בפורומי הורים, כשעלה הנושא, מיד הורים אחרים הזהירו נגד הסכנות בחלב בלתי מפוסטר ונראה שהמודעות לסיכון גדלה. תאורטית הייתי אמורה לשמוח אבל הסיבה למודעות היתה להבנתי מקרה של ילד ירושלמי בן 3 ששתה חלב בלתי מפוסטר ואושפז במצב קשה, שזכה ליחסית הרבה פרסום.  עבר זמן מה ונראה (לפחות לי) שהטרנד חזר, שוב יש המלצות חמות בפורמי הורים למינהם על חלב עיזים לא מפוסטר וקריאות נואשות של "דרושה עז", כך שנראה שהפוסט הזה צריך להכתב בכל זאת.

התקשתי למצוא את המקור לשימוש בחלב עיזים לטיפול באפטות או במחלת הפה והגפיים. בהתחלה חשבתי שאולי זה נובע מהבלבול הנפוץ בן מחלת הפה והגפיים בבני אדם ומחלת הפה והטלפיים שהיא מחלת בקר וצאן . להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם

חברה שילדה בשבועות האחרונים בקשה שאכתוב על מוות בעריסה ומכיוון שלא מסרבים לבקשות של יולדת נקח הפסקה קצרה מחיסונים ונחזור אליהם ברשומה הבאה.

הפעם היחידה בחיי עד כה שהלכתי לנחם אבלים היה ביסודי. אח של חברה מהכתה נפטר ממוות בעריסה, זו הייתה ההכרות הראשונה שלי עם מוות וככזו השאירה רושם עמוק. בעקבות כך אפשר לטעון שאני די פרנואידית בכל הנוגע למוות בעריסה. לפני הלידה, כשעיתותי עוד היו בידי קראתי הרבה בעניין והחלטתי לעשות כל שביכולתי לצמצם את גורמי הסיכון למינימום ולעשות כל דבר שנמצא בקורולציה הפוכה,  למניעה. מאז נתקלתי בהרבה קביעות בלתי מבוססות החל מ"יש לי בייבי סנס אז אני שמה על הבטן" וכלה ב"שימי את התינוק איתך במיטה זה מפחית את הסיכון". בעקבות כך אני מביאה כאן את המסקנות שלי מאז (+ מחקרים עדכניים) לכל שאר ההורים המודאגים. להמשיך לקרוא