תקריאו לו ספר

טוב, זה לא איזה מיתוס שזקוק להפרכה הפעם, אני באמת מתכוונת לכותרת, להקריא ספרים לילדים זה רעיון מעולה. כבי, אתם אומרים לי (כן, אני שומעת אותכם, זה לא רק קולות בראש שלי), בוודאי שאנחנו מקריאים לילדים שלנו ספרים, את לא צריכה להגיד לנו את זה. יתכן אבל שכן כדאי להזכיר. סקר בארה"ב מראה שגם במשפחות יחסית אמידות (מרוויחים 400% מסף קו העוני) רק 60% מהמשפחות מקריאות ספר מידי יום לילדיהן אשר מתחת לגיל חמש.  בנוסף, אם אתם מקריאים לילדים שלכם בקביעות ספרים הרשומה הזו תגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם, משתלם לא?

אז למה כדאי להקריא ספרים מגיל אפס? מחקר חדש שיצא זה עתה בג'ורנל הרפואי Pediatrics מראה שינויים בפעילות המח בזמן ההקשבה לסיפור בין ילדים שהיו חשופים יותר להקראת ספרים וכאלו שפחות. במחקר הזה ילדים בגילאים של 3-5 שקראו עם הוריהם ספרים הראו פעילות מוגברת באזור של המח שמעורב בעיבוד שפה ובקריאה בזמן שהקשיבו לסיפור. המחקר הזה מציע כי הקשבה לסיפורים וקריאה עם הילד בינקות יכולות לגרום לשינויים פיזיולגים במח אשר תורמים ליכולות הקריאה בגילאים מאוחרים יותר.

המחקר הזה כשלעצמו אולי לא היה אומר הרבה אם לא היה  מצטרף לגוף שלם של מחקר שבדק השפעה של קריאה על פרמטרים שונים של יכולות טרום קריאה, לימוד קריאה ושפה. המחקרים האלו הראו שהחשיפה של ילדים לקריאה וכמות הספרים שההורים שלהם הקריאו בילדותם השפיעו על אוצר המילים שלהם והיכולות התחביריות והדיקדוקיות בגיל צעיר. ההבדלים האלו נשמרים גם כשמצמצמים שינויים שיכולים לנבוע מהשכלה של ההורים או ממעמד סוציו-אקנומי. כך שנראה שלא משנה מה הרקע של ההורים קריאה עדיין תתרום לילד עושר שפתי שהוא לא היה נחשף אליו בשיחה רגילה. זה הגיוני בהתחשב בכך שספרי ילדים בממוצע (לפחות אלו שנבדקו באנגלית) מכילים 50% יותר מילים נדירות מאשר תוכניות טלוויזיה פופולריות או שיחה של סטונדטים באונברסיטה. בנוסף, יש השפעה לגיל שבו התחילו להקריא ספרים לילד כאשר ככל שהגיל היה מוקדם יותר יש תרומה גדולה  יותר ליכולות השפה בגיל הגן כמו גם לעניין בקריאה. לכן נראה שאף פעם לא מוקדם מידי להתחיל להקריא ספר.

בנוסף לתרומה לאוצר המילים של ילדים והיכולות התחביריות שלהם, הקראת הספרים עזרה לפתח יכולות טרום קריאה חשובות, ביניהן ההבנה של מטרת המילה הכתובה, הבנה פונטית, כיווניות הכתיבה, זיהוי אותיות והבנת הקונספט שאותיות יוצרות מילים. בנוסף, על ידי הקראת ספרים, ילדים גם לומדים להכיר את המבנה של סיפור עם התחלה, אמצע וסוף.  היכולות האלו משפיעות על היכולת של הילדים ללמוד קריאה ולקרוא ברמה הנדרשת לגילם ולכיתתם בגילאים מבוגרים יותר. היכולות האלו חשובות כי הצלחה לימודית בכיתות הנמוכות ויכולת קריאה יכולות להיות בעלות השפעה על ההצלחה הלימודית לטווח הרחוק. לדוגמא, מחקר אחד הראה שיכולת הקריאה בכיתה ג' הוא הפקטור החשוב ביותר בניבוי סיום תיכון והצלחה מקצועית. כך שקריאת ספרים ביחד בגיל צעיר יכולה גם להיות בעלת השפעות ארוכות טווח.

ההשפעה אינה רק שאלה של כמות אלא גם שאלה של איכות. מן הסתם הקראת ספרים עם המבוגרים המשמעותיים בחיי הילד צריכה להיתפס כחוויה חיובית והשיחות שמתלוות להקראת הספרים האלו כמו גם איכות הקשר הרגשי המתלווה להם חשובים. כך שהקראת ספרים על ידי ההורים מגיל צעיר בסביבה חיובית תרמו לגישה חיובית לספרים וקריאה רחבה יותר. יש מחקרים ודעות שונות לגבי מה הופך את הקריאה לאיכותית יותר. יש אינדקציות שיתכן וספרים עם ציורים שבהם ההורה עוסק יותר בתיאור ושיום מתאימים יותר לילדים צעירים ומפותחים פחות מבחינה שפתית, בעוד ספרים עם סיפורים מלווים בשיחה על משמעות הסיפור יכולים לתרום יותר לילדים גדולים יותר. יש גם טכניקות הקראה שונות שפותחו שמערבות שאלת שאלות, קבלת משוב ועירוב הילד בסיפור הסיפור באופן פעיל יותר. הטכניקות האלו הוכחו כמשפרות את היכולת המילולית של ילדים. עם כל זאת, באופן אישי אני מעדיפה שזמן קריאה אצלנו הוא משהו נינוח וטבעי, לא מתכננת שאלות, נותנת לשיחה לזרום בכל זמן במהלך הקריאה ולאחריה ולא דבקים בחוקים מסויימים. יתכן והדרך שלנו לא מדעית אבל בעיני זה תורם לחווית הקריאה החיובית עבור כולנו.

כך שאם אתם לא מקריאים ספרים על בסיס קבוע נראה שאולי כדאי להתחיל גם אם הילד צעיר. כדאי כנראה גם להתאים את הספרים ותוכנם לילד אבל שגם לכם יהיה נעים להקריא כדי שהחוויה באופן כללי תהיה נעימה לכולכם. גם אם לא היו לזה יתרונות נוספים, עצם סיפוק החוויה המשותפת להורה ולילד והפוטנציאל להעמקת קשר הוא מספיק בעיני. יתרונות מבחינת פיתוח יכולות קריאה ושפה לדעתי הם רק תוספת.

מקורות וקריאה נוספת:

  1. Hutton, J. S. et al. Home Reading Environment and Brain Activation in Preschool Children Listening to Stories. Pediatrics 1–13 (2015).
  2. COUNCIL ON EARLY CHILDHOOD. Literacy Promotion: An Essential Component of Primary Care Pediatric Practice. Pediatrics 134, 404–409 (2014).
  3. Duursma, E., Augustyn, M. & Zuckerman, B. Reading aloud to children: the evidence. Arch. Dis. Child. 93, 554–557 (2008).
  4. High, P. C.and the Committee on Early Childhood, Adoption, and Dependent Care and Council on School Health. School Readiness. Pediatrics 121, e1008–e1015 (2008).
  5. Mendelsohn, A. L. et al. The impact of a clinic-based literacy intervention on language development in inner-city preschool children. Pediatrics 107, 130–134 (2001).
  6. High, P. C., LaGasse, L., Becker, S., Ahlgren, I. & Gardner, A. Literacy promotion in primary care pediatrics: can we make a difference? Pediatrics 105, 927–934 (2000).
מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “תקריאו לו ספר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s