קבלתי כמה הערות לאחרונה מקוראים שהבלוג שלי מדכא. עם כל הדיבורים על מוות בעריסה ושעלת אני חושבת שהטענה הזו בהחלט מוצדקת. אפילו אני התחלתי להרגיש קצת כמו נביאת זעם. לכן הרי לפניכם רשומה קלילה על דבש כתרופה לשיעול, לפני שנמשיך ברשומה הבאה לדבר על חיסונים והאם לפצל אותם.
מי מאיתנו לא התמודד עם תינוק או פעוט משתעל? הלילות האלו בהם השיעול מעיר אותם משינה ובעקבות כך מעיר גם אותנו וגורם לחוסר שינה ואי נוחות לכל המעורבים בעניין. למרות שאנחנו יודעים שהשיעול כנראה יעבור מעצמו אנחנו עדיין רוצים משהו שיהיה אפשר לתת על מנת להרגיע אותו ובעקבות זה אותנו. מצטרף לזה גם העניין שתרופות ללא מרשם למניעת שיעול אינן מומלצות לילדים קטנים (ההמלצות משתנות – המחמירות הן עד גיל 6 שנים והמקלות עד גיל שנתיים) בעקבות מקרי מוות וסיבוכים בעקבות מנות יתר. בעקבות כל זה, דבש ותרופות סבתא אחרות לשיעול המבוססות עליה, נראות כפתרון טוב אבל האם הן באמת יעילות?
יש שני מחקרים עיקריים הבודקים את האפקטיביות של דבש בטיפול בשיעול. בשניהם דבש נראה כיעיל. בראשון בדקו את היעילות של דבש בהשוואה לתרופות מונעות שיעול וחוסר טיפול כלל. במחקר הזה נראה כי אין הבדל סטיסטי בין התרופה למניעת שיעול לבין דבש בקריטריונים כגון תכיפות השיעול, חומרתו ואיכות השינה ומאידך אין הבדל סטיסטי בין התרופה למניעת שיעול לבין חוסר טיפול כלל. המסקנה היחידה אם כך היא שדבש יותר יעיל מחוסר טיפול כלל. המחקר השני (הישראלי יש לציין) בודק את ההבדל בין מתן 3 סוגי דבש שונים (הדרים, אקליפטוס, ושפתניים) לבין קבוצת פלאסיבו שקבלו סילאן תמרים. במחקר הזה שלושת סוגי הדבש נראו כיעילים בשיפור אותם קריטריונים כמו במחקר הקודם, תכיפות שיעול, חומרת שיעול, איכות שינה וכדו`, לעומת הסילאן.
יש לסייג ששני המחקרי האלו מוגבלים מבחינת גודל המדגם (לכן בראשון אי אפשר לעשות את ההפרדה הסטיסטית בין דבש לתרופה ובין התרופה לחוסר הטיפול). בנוסף, שני המחקרים מבוססים רק על דיווח הורים (שכולנו יודעים עד כמה הוא סובייקטיבי) לגבי ההתרשמות שלהם מהשיעול בלילה לפני הביקור אצל הרופא לבין זה שלאחר הביקור אצל הרופא (הביקור שבו קבלו את הטפול, פלסיבו או חוסר הטיפול). המחקר גם לא היה ארוך טווח אלה התבסס כולו על ההבדל בן שני הימים בלבד. בשני המחקרים יש השוואה ישירה בן היום הראשון לשני במקום להתמקד בהשוואה בין הטיפולים השונים וחומרת התסמינים ביום השני. הבעיותיות בכך היא שהבדלים בין הימים יכולים להגרם גם מעצם הביקור אצל הרופא (כאפקט פסיכולוגי), או מהשיפור הטבעי בשיעול הקורה עם הזמן. במחקר המשווה בן סוגי הדבש לפלסיבו אפילו טוענים לפעילות אפשרית לסילאן (הפלסיבו) על פי ההבדל בן הימים, טענה שלפחות לי לא ברורה בהתחשב בכך שהפלסיבו אמור להיות נקודת ההשוואה. נקודה מעניינת נוספת היא, ששני המחקרים קבלו באופן זה או אחר מימון מארגונים חקלאיים המעורבים בתעשיית הדבש אם כי אין שום אינדקציה שזה משפיע על התוצאות.
אז מה המסקנה? למרות ההסתייגויות מהמחקרים יתכן מאוד שיש אפקט אמיתי. אומנם שמים דגש על ההבדלים בין היום לפני הטיפול ליום שאחרי אבל גם בהשוואה לקבוצת הפלאסיבו (או האין טיפול במחקר הראשון) יש הבדל סטיסטי לטובת הדבש. בהתחשב בכך שאין ממש דרכי טיפול מומלצות אחרות לשיעול בעיקר בילדים קטנים (וגם במבוגרים האפקטיביות של תרופות ללא מרשם לא ברורה) נראה שדבש בהחלט יכול להוות פתרון אפקטיבי. תרופות אחרות המבוססות על דבש למרות שלא נבדקו ישירות, כגון תרופות הסבתא המערבת דבש עם בצל, יכולות להיות יעילות גם כן ובאופן אישי אני לא רואה סיבה לא להשתמש בהן מלבד העובדה ששילוב דבש עם בצל נשמע לי באופן אישי די מזעזע.
הערה חשובה: כל הנאמר מתייחס רק לתנוקות מעל גיל שנה. אין לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה בגלל הסיכון לבוטוליזם תנוקות. בתנוקות מתחת לגיל שנה מערכת העיכול לא מספיק מפותחת להתמודד עם נבגי החיידק הגורם בוטליזם והוא יכול להתרבות במעי להפריש טוקסין ולגרום למחלה.
מקורות וקריאה נוספת:
Effect of honey on nocturnal cough and sleep quality: a double-blind, randomized, placebo-controlled study. Herman Avner Cohen et al. Pediatrics, 2012 vol. 130 (3) pp. 465-471
Effect of honey, dextromethorphan, and no treatment on nocturnal cough and sleep quality for coughing children and their parents. Ian M Paul et al. Archives of pediatrics & adolescent medicine 161(12): 1140–46.
Adverse events from cough and cold medications in children. Melissa K Schaefer et al. Pediatrics (2008) vol. 121 (4) pp. 783-7
האם הסקפטית 