פעם ראשונה ששמעתי (או קראתי) על שרשרת ענברים, זו הייתה שרשרת מסתורית ברשימת המתנות ללידה של חברה. כשהוסבר לי שמדובר בכלי עזר לבקיעת שיניים חשבתי בנאיביות שמדובר במעין נשכן. התהיה היחידה שהייתה לי בשלב הזה היתה מה גורם להורה לקשור נשכן סביב הצוואר של ילדו. מהר מאוד התברר לי שלא זה המצב. גיליתי שמדובר בטרנד נפוץ ופורומי הורים למינהם מייעצים לאמהות מודאגות על שרשרת ענברים כפתרון האולמטמטיבי לכאבי שיניים. בסביבתינו השרשרת הזו לא מאוד נפוצה אבל לפני כמה שבועות זכיתי לראות שני ילדים עונדים אותה והניחוש הראשוני שלי שמדובר בישראלים התברר להפתעתי כלא נכון. מתברר שהשרשרת הזו נפוצה גם במקומות אחרים בעולם וכשהתחלתי לקרוא על מקורותיה הסיבה לכך גם התבהרה.
מסתבר שהמקור לשמוש בשרשרת ענברים בבקיעת שיניים הוא בארופה ושורשיו כנראה בימי הביניים. שרשראות שונות להגנה מחולאים היו נפוצות באותו הזמן ובינהם שימוש בשרשראות לטיפול בבקיעת שיניים (יש לזכור שבקיעת שיניים נחשבה אז למחלה שעלולה לגרום למוות), הוסיפו לזה את האמונה בכוחות המרפאים של הענבר והרי לכם שרשרת ענברים. הטיפול בבקיעת שיניים על ידי ענידת שרשרת הייתה עוד אחת משורה של טיפולים שכללו בין השאר חומרים רעילים, מריחת החניכיים במתכות כבדות וחיתוכם, כך שיחסית לאופציות האחרות באותו תקופה זה כנראה היה בין הטיפולים היותר הגיוניים, בפרט אם לוקחים בחשבון שהם חשבו שזה מונע סיכון למוות. כנראה שעם התיישבות האירופאים במקומות אחרים בעולם גם הנוהג הזה עבר איתם וכך התפזר למדינות אחרות (למרות שאין לי עדיין הסבר לפופלריות בארץ).
בתור מישהי שגדלה והתחנכה על להרחיק עצמים קטנים מתנוקות לבל יחנקו, להוציא מטווח ידיים קטנות כל חוט ושבגדי תינוקות אמורים להיות נטולי שרוכים תהיתי מה יכול לגרום להורה לקשור שרשרת סביב צוואר ילדו. לא היה קל למצוא את הסיבה לדבר, קראתי הסברים שנעו מ"חברה שלי סיפרה לי שזה עבד עבורה" ל"אנרגיות חיוביות שנמצאות בענבר". ההסבר הטוב ביותר שהוצע לי הוא שהענבר מתחמם מחום הגוף ותוך כדי כך מפריש שמנים המשככים כאבים. זו טענה מעניינת מאוד אך על מנת שתתקיים צריכים להתקיים מספר תנאים: א. הענבר צריך להפריש באמת שמן (או חומר כלשהו) בטמפרטורת הגוף (או קרוב אליה). ב. החומר המופרש צריך להיות מסוגל להספג בגוף ג. החומר המופרש והנספג צריך לפעול באמת כמשכך כאבים (המדקדקים היו אומרים שיעיל בכאבי שיניים אבל לא אדקדק). לכן על מנת לאמת את הטענה ששרשרת ענברים יכולה להיות יעילה כנטען בדקתי את התנאים האלו.
א. האם ענבר יכול להפריש שמן בטמפרטורת הגוף? ענבר הוא חומר קשה, מדובר במאובן שמקורו בשרף עצים. כדרכם של מאובנים הוא עבר תהליך ארוך של מנרליזציה. לכן לא מפתיע שענבר נמס בסביבות טמפרטורה של 375 מעלות צלסיוס, פחות או יותר פי עשר מטמפרטורת הגוף. בטמפרטורה הזו משתחרר succinic acid שיתכן ואליו מתכוונים כשמדברים על שחרור שמנים מענבר (למרות שהוא לא שמן אלה חומצה). כך שענבר כן יכול להפריש חומר אם כי לא שמן אך בטמפרטורות גבוהות בהרבה מטמפרטורת הגוף, כך שלא הגיוני שטמפרטורת הגוף הנמוכה (יחסית) תגרום לענבר להפריש שמנים או חומר אחר. יש לציין שהמקורות שמצאתי להכנת "שמן ענברים" ו succinic acid מענברים הם ספרים מהמאה ה18 וה-19 (שתודות לפלאי הטכנלוגיה אפשר למצוא העתקים שלהם בגוגל ספרים) כך שאני לא בטוחה לגבי הדיוק המדעי שלהם. משעשע לראות שכבר ב1813 התחילו לזלזל ביתרונות הבריאותיים של "שמן הענבר" וציינו שהוא כבר כמעט ולא בשימוש. חזרה לעניינו, מכיוון שהתנאי הראשון אינו מתקיים ולא מופרש כל חומר בטמפרטורת הגוף התנאים האחרים לא באמת רלוונטים אך מתוך סקרנות נבדוק גם אותם (אם אתם לא מסתקרנים אתם יכולים לקפוץ לפסקה השלישית מהסוף).
ב. האם החומר המופרש יכול להספג דרך העור? נראה שגם כאן התשובה היא לא. נראה שsuccinic acid יכול להכנס לגוף אם נושמים אותו או אוכלים אותו אך לא דרך מגע עור. חשוב לציין שsuccinic acid לפחות בריכוזים גבוהים יגרום לגירוי חיצוני בעור, כזה המצריך שטיפה מיידית של המקום ואף פניה לקבלת טיפול רפואי במקרים מסויימים, כך שלמזלנו התנאי הראשון לא מתקיים והsuccinic acid לא באמת מופרש מהענבר במגע עם הגוף.
ג. האם החומר המופרש פועל כמשכך כאבים? כדאי לדעת קודם כל שהצורה היונית של succinic acid שהיא succinate היא תוצר טבעי של תהליך יצור האנרגיה בגוף ומיוצרת בו באופן תמידי, ללא איזכור כלשהו על שיכוך כאבים. בנוסף בחיפוש מאמרים שעשיתי גם לא מצאתי שום אינדקציה שהוא יכול לפעול כמששכך כאבים גם אם הוא ניתן ממקור חיצוני. חיזוק לעובדה שהוא כנראה לא פועל בצורה שכזו אפשר למצוא בכך שה-FDA רושם אותו תחת מרכיבים לא פעילים ברישום התרופות.
נראה אם כן שאין תועלת בשיכוך כאבים בענידת השרשרת ויש לה תועלת אסטטית בלבד (אני האחרונה שתטען שתנוקות עם שרשראות זה לא חמוד). בהעדר סיכון בענידת השרשרת לא היה שום מניע מלענוד אותה (מבוגרים עונדים שרשראות כל הזמן ללא יתרון בריאותי) אז כאן נשאר לנו לבדוק אם השרשת באמת מסוכנת כפי שנראה לי אינטואיטיבית. בדיקה מראה שכנראה שכן. גופים ממשלתיים במדינות שונות המרכזים מידע על בטיחות ופגיעות ממוצרים הוציאו אזהרות על סכנת החנק לתנוקות משרשאות. בארה"ב לדוגמא האזהרה מתיחסת לחוטים, רצועות, שרשראות ועוד, בעוד אזהרה אוסטרלית מזהירה פרטנית משרשראות ענברים. חנק הוא גורם מוביל במוות של ילדים מתחת לגיל שלוש. בשרשרת יש שני גורמי סיכון. אחד מהם הוא הסיכון שבבליעה של החרוז או השרשרת כולה והשני הוא סכנה של תליה שבה השרשרת נתקעת במשהו וכובד הגוף מפעיל לחץ על הקנה. חלק מיצרני השרשראות שמודעים לסכנה שבבליעת עצמים קטנים על ידי תנוקות ופעוטות נוטים לפרסם שכל חרוז קשור בצורה אינדווידואלית ולכן במקרה והשרשרת נקרעת יהיה רק חרוז אחד שיהווה סיכון. מלבד העובדה שלדעתי מדובר בחרוז אחד יותר מידי שלא אמור להיות בסביבת הילד, גם אין התיחסות לשרשרת השלמה או לסכנת התליה שבה (ראו דוגמא בהפניות בסוף העמוד).
עכשיו לו גם נניח שהשרשרת הייתה עומדת בתנאים הדרושים על מנת לשכך כאבי שיניים ולא היה בה סכנת חנק האם השמוש בה היה כדאי? בתור הורים אנחנו מבלים זמן רב בלדאוג מה נכנס לפה של לתינוק שלנו ועם מה הוא בא במגע. אנחנו נוטים לבדוק את המרכיבים של מוצרים, את המקור שלהם והאם יש בהם משהו עם סבירות כלשהי לנזק. כשזה מגיע למשככי כאבים ותרופות אנחנו נזהרים ביותר שלא לתת משהו שלא נבדק כראוי או משהו שלא לצורך אז למה פתאום כשזה מגיע לשרשרת שכביכול מפרישה משכך כאבים זה בסדר? בהנחה ומשהו היה מופרש לא היה לנו מושג לגבי הריכוז או המינון שהילד שלנו מקבל, לא היה לנו מושג לגבי הבטיחות או תופעות לוואי, סתם כך היינו משאירים על הילד באופן תמידי משהו המפריש חומרים לתוך זרם הדם שלו בלי שום בקרה. נניח גם שהיה מדובר בחומר הגורם תלות או ממכר כפי שהרבה משככי כאבים נוטים להיות? ומה אם היה מדובר במשהו שגורם נזק נוירולוגי? למה כשמדובר בתרופות שיש עליהם פיקוח ודיווח השאלות האלו עולות תמיד ויש חששות גם כשלא בצדק וכאן אף אחד לא טורח אפילו לתהות?
לסיכום, נראה שאין בשרשרת תועלת בשיכוך כאבים או אנדקציה לתועלת כזו ומאידך יש בה סיכון ממשי. לכן עדיין אין לי פתרון לתעלומה מדוע הורים משתמשים בה. בנוסף, גם לו הייתה בשרשרת תועלת בשיכוך כאבים, בימינו אנחנו כבר מודעים לכך שבקיעת שיניים אינה הורגת אף אחד ולכן נעלמו להם טיפולים קיצוניים אחרים, אף אחד לא יחלום לחתוך את החניכיים של ילדו או למרוח אותם בעופרת אז למה אנחנו עדיין תולים שרשראות שיש בהן סכנה לגרום למוות? האם זה בגלל שהורים אינם מודעי לסיכון? אולי בגלל שאיום של כאבי שיניים נראה ממשי – לילה לבן שהורים שמאמינים שנגרם מבקיעת שיניים הוא משהו מיידי ומאיים ומאידך מקרי חנק משרשראות לא מתפרסמים מידי יום ולכן אלו נראים מרוחקים ומאיימים פחות. בכל מקרה אני נשארתי עם שאלות אבל לפחות לגבי יעילות השרשרת (או אי יעילותה), מקורותיה והסכנה שבה יש לי תשובות.
מצרפת כאן את תגובת בטרם לשאלה בעניין:
"
ראשית תודה על פנייתך לארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים.
חנק מהווה את סיבת המוות המובילה בשנת החיים הראשונה ואחראי לשליש מכלל מקרי התמותה מפגיעה לא מכוונת בקבוצת גיל זו.
1. חנק ממזון או משאיפת גוף זר מתרחש כאשר הפעוט אינו נושם באופן חופשי בשל אחת מהסיבות הבאות:
מעברי האוויר הפנימיים חסומים חלקית או באופן מלא על ידי מזון או כל חפץ אחר(Choking).
חומר כלשהו חוסם או מכסה את מעברי האוויר החיצוניים: אף, פה (Suffocation).
חנק יכול להתרחש גם עקב לחץ חיצוני על הצוואר (כמו שרוך הנכרך סביב הצוואר) או הילכדות בין עצמים (Strangulation).
2. פעוטות מטבעם סקרנים ונוהגים לחקור את עולמם דרך הפה. הם נמצאים בשלב התפתחותי בו הנטייה הטבעית היא להכניס כל דבר לפה ועל כן המלצת ארגון 'בטרם' היא להימנע משרשראות לתינוקות ופעוטות בשל סכנת חנק, כמו כן, יש להרחיק מתינוקכם כל חפץ קטן (חפץ קטן הוא כל מה שיכול להיכנס לקופסת פילם של מצלמה, או לקופסת עדשות מגע) – מטבעות, כפתורים, גולות וכד'.
תשובתנו מתייחסת לענידת שרשרת חרוזים, בין אם היא שרשרת ענברים או אחרת. אין אנו מתייחסים לסגולות המרפא המיוחסות לענברים. גם אם הן קיימות, סכנת החנק עולה על היתרונות האפשריים…
לכן, ברור שענידת שרשרת ענברים על צווארו של תינוק הינה מסוכנת, גם בשל סכנה שהשרשרת תיכרך סביב הצוואר וגם בשל חנק מחרוזי הענברים עצמם, שהתינוק עלול להכניס לפה ולבלוע!
הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת התאונה בטרם קרתה.
בברכה,
מיכל
צוות מומחי מוקד 'בטרם'
בטרם-המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, ע"ר
טל. 03-9263111, פקס 03-7254668
רח' הסיבים 18, קרית מטלון, ת.ד. 7050 פ"ת 4917001
"
הפניות ומקורות קריאה נוספים:
Teething: Facts and Fiction. L Markman. Pediatrics in Review, 2009 vol. 30 (8) pp. e59-e64
The anodyne necklace: a quack remedy and its promotion. F F Doherty Med Hist, 1990 vol. 34 (3) pp. 268-293
Concise Encyclopedia Chemistry 1993
A System of Materia Medica and Pharmacy, Volume 2 1813 By John Murray
Commonwealth of Australia. Competition and consumer act 2010. Warning notice to public issued in relation to amber teething necklace.
Consumer Product Safety Alert: Strings, Cords and Necklaces Can Strangle Infants US Consumer Product Safety Commission, Washington DC (July 1990)
Prevention of Choking Among Children Pediatrics Vol. 125 No. 3 March 1, 2010 pp. 601 -607
Near-Hanging Caused by a Toy Necklace, Nicola Chin et al. Annals of Emergency Medicine Volume 26, Issue 4, October 1995, Pages 522–525
An Unusual Cause of Accidental Hanging in a Toddler Pediatric Emergency Care Issue: Volume 28(9), September 2012, p 924–925
Succinic acid MSDS
FDA database- Inactive Igredients in FDA approved drugs
האם הסקפטית 