דרושה עז

לפני כמה שנים כשרק התחלתי לכתוב את הבלוג (כלומר לא את הבלוג הזה ספציפית אלא את גרסתו הישנה בתפוז), היה ברור לי שאחד הנושאים הראשונים שאכתוב עליהם הוא השימוש בחלב עיזים לא מפוסטר כטיפול למחלת הפה והגפיים/ אפטות בפה. עבר מעט זמן והיה נראה לי שהצורך בפוסט שכזה התפוגג. בפורומי הורים, כשעלה הנושא, מיד הורים אחרים הזהירו נגד הסכנות בחלב בלתי מפוסטר ונראה שהמודעות לסיכון גדלה. תאורטית הייתי אמורה לשמוח אבל הסיבה למודעות היתה להבנתי מקרה של ילד ירושלמי בן 3 ששתה חלב בלתי מפוסטר ואושפז במצב קשה, שזכה ליחסית הרבה פרסום.  עבר זמן מה ונראה (לפחות לי) שהטרנד חזר, שוב יש המלצות חמות בפורמי הורים למינהם על חלב עיזים לא מפוסטר וקריאות נואשות של "דרושה עז", כך שנראה שהפוסט הזה צריך להכתב בכל זאת.

התקשתי למצוא את המקור לשימוש בחלב עיזים לטיפול באפטות או במחלת הפה והגפיים. בהתחלה חשבתי שאולי זה נובע מהבלבול הנפוץ בן מחלת הפה והגפיים בבני אדם ומחלת הפה והטלפיים שהיא מחלת בקר וצאן . להמשיך לקרוא

למה לחסן תינוק למחלת מין???

את השאלה שבכותרת ראיתי בוריאציות שונות כבר פעמים רבות מספור בהקשר של צהבת B. החל ב"מה אתן חושבות שיש לי מחלת מין?" וכלה בהצהרה הגאה של "אנחנו מפעילים שיקול דעת בחיסונים, חיסנו להכל חוץ מצהבת B". באופן אישי ככל שקראתי יותר בנושא החיסון והמחלה השתכנעתי יותר ויותר שאינפורמציה מוטעית בנוגע לחיסון הספציפי הזה מאוד נפוצה יתכן ולפעמים גם בקרב אנשים רציונלים לחלוטין. נוסף על זה סיפורה של חברה אשר אביה נפטר כתוצאה ממחלה כרונית של צהבת B אשר עודד אותי לעורר מודעות לכך שהתפיסה שלנו לגבי מי יכול להיות נשא כנראה מעוותת.

התשובה הפשוטה ביותר, אם כך, לשאלה למה לחסן תינוק למחלת מין, היא שצהבת B אינה מחלת מין. זה נכון שאנשים שמקיימים יחסי מין עם בני זוג רבים, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים וחולקי מחטים הם קבוצות סיכון למחלה אבל הם ממש לא האנשים היחידים בסכנת הדבקות. כך שאל תתנו לסטיגמות לגבי המחלה או לגבי מי עלול לשאת אותה להשפיע על ההחלטה שלכם אם לחסן או לא. בארה"ב בה אחוזי הנשאות לצהבת B נמוכים מאשר במזרח התיכון (ובכלל זה גם ישראל) ההערכה היא כי לפני שהחיסון נכנס למערכת החיסונים הרגילה חלו במחלה אלפי ילדים מדי שנה. על פי ההערכות האלו בארה"ב בתחילת שנות ה- 90 היו בארה"ב 16,000 ילדים מתחת לגיל 10 עם צהבת B. אחוזי ההדבקות הגבוהים האלו התרחשו למרות שהיה חיסון כבר מתחילת שונות ה-80. מדוע אם כך מקרי ההדבקה הגבוהים? התשובה היא שבשנים האלו ההמלצות היו לחסן רק תנוקות שאמהותיהם נבדקו והתגלו כנשאיות. כשזה לא עבד בהפחתת מקרי ההדבקה בצורה משמעותית ההמלצות השתנו לחיסון כל הילדים שנולדו לאכולוסיות בסיכון (כגון ילדי מהגרים ממדינות בהן הצהבת היתה נפוצה וכו') ורק כשזה לא השיג את התוצאה הרצויה הכירו בכך שעל מנת ליצור שינוי משמעותי צריך לחסן את כלל התינוקות ללא קשר למצב נשאות של האם או השתייכות לקבוצת סיכון. לדעתי זה גם עונה על שאלה ששמעתי פעמים רבות: "למה לא מחסנים רק קבוצות סיכון?" או "למה לא מחסנים רק תנוקות של אמהות נשאיות?" התשובה מהדוגמה של ארה"ב היא שזה לא מספיק, ילדים ותינוקות ימשיכו להדבק ולחלות. להמשיך לקרוא

לילד שלי רק חלב אורגני!

שמעתם את ההערה הזו פעם? אני שמעתי אותה די הרבה פעמים. פחות או יותר כל פעם שעולים ילדים וחלב באותו משפט יהיה ההורה שיידע שילדיו מקבלים רק אורגני (בנוסף לזה שיכריז שחלב הוא אסון ואתם נותנים לילדים שלכם רעל). אם תהיתם אי פעם לגבי ההבדלים בן חלב אורגני ללא אורגני והאם אחד עדיף בריאותית על השני, הרשומה הזו עבורכם. אציין (וזה חשוב) שהרשומה הזו מוגבלת בהיקפה. אני לא הולכת להתיחס פה לכל מיני טענות "חלב הוא רעל / מוגלה", את זה אשאיר למועד אחר שבו תהיה לי אנרגיה להתמודד עם תנועת האנטי חלב. אני גם לא אכתוב פה על מוצרים אחרים אורגנים כגון ירקות ובשר, גם זה יחכה לפעם אחרת. הרשומה גם לא מתיחסת לאספקט האתי בצריכת חלב או להשוואה בן רווחת בעלי חיים בחקלאות אורגנית מול לא אורגנית כי אני לא חושבת שאני האדם הנכון לחוות דיעה בעניין לכן אתייחס רק להשוואה הישירה בן חלב משני הסוגים בהקשר של בריאות האדם. להמשיך לקרוא

אתם נותנים לו לצפות בטלוויזיה???

את כותרת הפוסט עליכם לקרוא כמובן בטון המזועזע והצדקני המאפיין את השאלה הזו. אני בטוחה שלפחות חלקכם שמעתם את הטון הזה בעבר או השתמשתם בו כך שאתם יודעים על מה אני מדברת. כאן גם המקום להודות שאני הייתי מהמשתמשים. זכור לי במיוחד מפגש אמהות במרכז היהודי המקומי בו אמרתי בטון צדקני לאחת האמהות שהודתה כי התאומות שלה בנות השנה משתמשות באייפד "אבל ארגון רופאי הילדים ממליץ לא לתת לצפות במסכים עד גיל שנתיים" והמשכתי בטון צדקני אף יותר שאצלי הילד משתמש במחשב רק לסקייפ עם סבא וסבתא. כמובן שאז נמצאה גם האם שהזדעזעה מהסקייפ ואמרה שאיסור מסכים כולל גם סקייפ ושהילד בכלל לא מזהה את סבא וסבתא דרך המסך וכו' וכו'. הייתי כל כך בטוחה בדיעה שלי על טלוויזיה עד שטרחתי לקרוא את העמדה של איגוד רופאי הילדים ואת המחקרים בנושא והתוצאות הפתיעו אותי. להמשיך לקרוא

יש תרופה הומאופתית מעולה לזה!

מודה שתרופות הומאופתיות הן מסוג התרופות "הטבעיות" החביבות עלי. בניגוד לתרופות "טבעיות" אחרות הן בעלות ריכוז אפסי של חומר פעיל כך שלא אמור להיות סיכון בלקחת אותן למרות שלא נבדקו לתופעות לוואי או עברו ניסויים קליניים. אז למה החלטתי לכתוב עליהן אתם שואלים? שאלה מעולה. לא מזמן נתקלתי במאמר שבו דובר על 11 תנוקות (ישראלים, יש לציין, במחקר שהתבצע בבית חולים ברזילאי באשקלון) שאושפזו בעקבות  ALTE זמן קצר לאחר שניתנה להם תרופה הומאופתית ל"גזים". ALTE הוא ארוע הנתפס כמסכן חיים על ידי המטפל ואשר פעמים רבות נוטים לבלבל אותו עם מוות בעריסה ולראות בו מקרה מוות בעריסה שנמנע (אפשר לקרוא על זה קצת יותר ברשומה על מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם ) והמסקנה היתה שיתכן קשר בין התרופה ההומאופטית לארועים. אני חושבת שלהחליט על סמך כך שתרופות הומאופטיות יכולות לסכן חיים או לגרום לאירועים נשימתיים וכדו' זה קצת מרחיק לכת אבל מה שתפס את תשומת הלב שלי במאמר היתה האנליזה שעשו לתרופה ההומאופתית במחקר הזה.  כשבדקו את התרופה ההומאופתית התגלו בה כהלים שלא היו מצויינים כמרכיבים על התרופה וכנראה היו שיירי ייצור. הכהלים האלו מעלים לדעתי נקודה חשובה והיא שבניגוד לכל דבר אחר הניתן לתנוקות כגון תרופות ומזון תנוקות העוברים בדיקות איכות קפדניות ביותר, התמיסות ההומאופתיות האלו לא עוברות שום בקרת איכות ואי אפשר באמת לדעת מה נמצא בהן. מחקרים נוספים ממקומות אחרים בעולם תארו מקרי הרעלת ארסן כתוצאה משימוש בתרופות הומאופתיות עם ריכוזי ארסן גבוהים והימצאות מתכות עם פוטנציאל להרעלה בתרופות הומאופתיות אחרות. כל זה מעלה חששות לגבי מה יכול להמצא בתרופות האלו מכיוון שאין שום גוף שבודק אותן או כללי יצור מחייבים. בנוסף לעובדה שיתכנו זיהומים וחומרים בלתי רצויים בתרופות ההומאופתיות רק מהעדר בקרה נראה שקיימת בעיה נוספת. ב-2009 הורדה מהמדפים בארה"ב תרופה למניעת צינון  מכיוון ונראה שפגעה בחוש הריח של כ-900 משתמשים. התרופה הזו למרות שהכילה ריכוזים גבוהים של חומר פעיל (אבץ) עברה מתחת לרדאר של הFDA מכיוון שנמכרה כתרופה הומאופתית. הסיפור הזה יכול להעיד על תופעה רחבה יותר של תרכיבים שונים ומשונים (שלא בהכרח עוברים מיהולים על פי הסטנדרטים ההומאופתים) הנמכרים כתרופות הומאופתיות רק על מנת להמכר ללא רגולציה, בקרת איכות או ניסויים קליניים. כך שנראה שתרופות הומאופתיות יכולות להיות פחות תמימות ממה שחשבתי מלכתחילה ויתכן מאוד שיש אמת בטענה שתרופות הומאופתיות אינן רק מים ואולי הינן בעלות פוטנציאל לסיכון – פוטנציאל שהורים ששוקלים להשתמש בתרופה הומאופתית צריכים להיות מודעים אליו. להמשיך לקרוא

אתם מפצלים?

בטוחה שנתקלתם בשאלה הזו וידעתם מייד שאני מדברת על חיסונים ואם לא, אסתכן בניחוש שהילד עוד לא הגיע לחיסוני גיל שנה. התחושה הסובייקטיבית שלי על פי התכיפות בה השאלה בכותרת עולה הן מצד חברות והן בפורומי הורים, היא שפיצול חיסונים נהיה נוהג נפוץ ופופולרי. אצלנו גם היה בלבול בירוקרטי מסויים שגרם לכך שבמחשב המרפאה לא הופיעו כל החיסונים שהילדון קבל למרות שהופיעו בפנקס חיסונים מה שגרם לרופא להפטיר "אני רואה שאתם על תוכנית חיסונים אלטרנטיבית" מבלי להניד עפעף.  ידוע לי שההמלצות לרופאים הם לפתוח בשיחה במקרים כאלו לברר מה הם חששות ההורים ולספק מידע, לפחות אצלינו זה לא קרה, נראה אם כך שכאן המקום לענות על השאלה האם יש סיבה לפצל חיסונים? והשאלה המשנית- האם יש סיבה שלא לפצל? להמשיך לקרוא

הוא משתעל? תני לו דבש!

קבלתי כמה הערות לאחרונה מקוראים שהבלוג שלי מדכא. עם כל הדיבורים על מוות בעריסה ושעלת אני חושבת שהטענה הזו בהחלט מוצדקת. אפילו אני התחלתי להרגיש קצת כמו נביאת זעם. לכן הרי לפניכם רשומה קלילה על דבש כתרופה לשיעול, לפני שנמשיך ברשומה הבאה לדבר על חיסונים והאם לפצל אותם.

מי מאיתנו לא התמודד עם תינוק או פעוט משתעל? הלילות האלו בהם השיעול מעיר אותם משינה ובעקבות כך מעיר גם אותנו וגורם לחוסר שינה ואי נוחות לכל המעורבים בעניין. למרות שאנחנו יודעים שהשיעול כנראה יעבור מעצמו אנחנו עדיין רוצים משהו שיהיה אפשר לתת על מנת להרגיע אותו ובעקבות זה אותנו. מצטרף לזה גם העניין שתרופות ללא מרשם למניעת שיעול אינן מומלצות לילדים קטנים (ההמלצות משתנות – המחמירות הן עד גיל 6 שנים והמקלות עד גיל שנתיים) בעקבות מקרי מוות וסיבוכים בעקבות מנות יתר. בעקבות כל זה, דבש ותרופות סבתא אחרות לשיעול המבוססות עליה, נראות כפתרון טוב אבל האם הן באמת יעילות? להמשיך לקרוא

חיסון שעלת, למי זה טוב?

בשנה בה עברתי לעיר מגורי הנוכחית פרצה בה מגיפת שעלת. למעלה מאלף אנשים חלו במחוז שלי ומספר תנוקות מתו. בעקבות כך עלתה המודעות למניעה והיו קמפיינים עם פרסומות בטלוויזיה ובמקומות אחרים לגבי התחסנות של אמהות. לכן כשנכנסתי להריון כבר הייתי מודעת לעניין אך מסתבר שעדיין חסרה לי אינפורמציה ויש דברים שבדיעבד חבל שלא ידעתי. בעקבות התפרצות השעלת בארץ אני חושבת שכדאי להעלות את המודעות לעניין ולא לחכות עד שיקרו אסונות שיעודדו קמפיינים ולכן הרשומה הזו.

מהי שעלת? שעלת נגרמת על ידי חיידק שמתיישב בשערות הדקיקות שבדרכי הנשימה העליונות (אלו שתפקידם להגן על הריאות ולהוציא גופים זרים, נוזלים וליחה החוצה) הטוקסינים שמפריש החיידק הורסים את השערות האלו וגורמים לדלקת ונפיחות. התוצאה הסופית היא התקפי שיעול קשים מאוד, עד כדי ריקון הריאות וקושי בשאיפת אוויר הגורם לקול השיעול האופייני למחלה. תנוקות מתחת לגיל שנה רגישים במיוחד למחלה וסיבוכים ומוות נפוצים יותר ככל שגיל התינוק נמוך יותר (רוב מקרי המוות משעלת הם בתנוקות מתחת לגיל שלושה חודשים). להמשיך לקרוא

מוות בעריסה – גורמי סיכון והפחתתם

חברה שילדה בשבועות האחרונים בקשה שאכתוב על מוות בעריסה ומכיוון שלא מסרבים לבקשות של יולדת נקח הפסקה קצרה מחיסונים ונחזור אליהם ברשומה הבאה.

הפעם היחידה בחיי עד כה שהלכתי לנחם אבלים היה ביסודי. אח של חברה מהכתה נפטר ממוות בעריסה, זו הייתה ההכרות הראשונה שלי עם מוות וככזו השאירה רושם עמוק. בעקבות כך אפשר לטעון שאני די פרנואידית בכל הנוגע למוות בעריסה. לפני הלידה, כשעיתותי עוד היו בידי קראתי הרבה בעניין והחלטתי לעשות כל שביכולתי לצמצם את גורמי הסיכון למינימום ולעשות כל דבר שנמצא בקורולציה הפוכה,  למניעה. מאז נתקלתי בהרבה קביעות בלתי מבוססות החל מ"יש לי בייבי סנס אז אני שמה על הבטן" וכלה ב"שימי את התינוק איתך במיטה זה מפחית את הסיכון". בעקבות כך אני מביאה כאן את המסקנות שלי מאז (+ מחקרים עדכניים) לכל שאר ההורים המודאגים. להמשיך לקרוא

חומרים מזיקים מוספים לחיסונים, האומנם?

לא מזמן יצא לי לקרוא פניה נרגשת לאמהות "אל תחסנו את ילדכם, חיסונים מכילים חומרים לשימור גופות!" פורמלדהייד, מתכות כבדות, וחלבונים מהחי הם רק חלק מהחומרים ששומעים אותם מוזכרים בהקשר של חיסונים. האם הם באמת נמצאים בחיסונים? למה? באיזה כמויות? והאם הם מזיקים? באופן אישי אני מוצאת שחוסר ידע בדרך כלל הרבה יותר מפחיד מידע קונקרטי אז עם כל הפחדים והמיסאינפורמציה סביב נושא החיסונים החלטתי לקרוא ולעשות קצת סדר בעניין. פה אתייחס, כפי שציינתי, רק לחומרים המוספים לחיסונים ובטיחותם. רוצים לקרוא על איך פועלים חיסונים, למה מחסנים והאם לפצל ועוד שפע שאלות מעניינות אחרות בנושא חיסונים? תאלצו להתאזר בסבלנות לרשומות נוספות.

החומרים המוספים לחיסונים מתחלקים למספר קבוצות אפשריות: חומרי שימור שמונעים זיהום בקטריילי או פטרייתי של החיסון (תרמיסול), חומרים שמטרתם להגביר את התגובה החיסונית של הגוף נגד המחלה אליה מחסנים הנקראים גם אדג`וונטים (מלחי אלומניום), חומרים שמייצבים וירוסים מוחלשים (ג`לטין לדוגמה) וקבוצה אחרונה שהם שיירים מתהליך היצור (פורמלדהייד וחלבוני ביצה). נשמע קצת מפחיד רשימת המרכיבים הזו לא? אז בואו נראה איזה מרכיבים קיימים באיזו חיסונים ומה רמת הבטיחות שלהם. להמשיך לקרוא